פילוסופיה של העולם הזה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 733

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE st1\:*{behavior:url(#ieooui) } /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

פילוסופיה של העולם הזה

רבים הם האומללים בעולם, שהסיבה למצבם אינו אלא העובדה שרוחנית הם אינם חיים בעולם הזה אלא במימד רוחני הרווי במודעות לעולמות אחרים כלשהם. רק ידע הנובע ממיקוד בעולם הזה יכולים לאפשר לאדם להתמודד עם העולם ומכך, שמטרתה של הפילוסופיה היא לאפשר לאדם לפעול ולחיות קודם כל את העולם הזה ובאמצעותו, בדיוק כפי שגופו של האדם הוא האמצעי הפיזי שלו לקיום במימד פיזי והיחס אליו חייב להיות, על כן, יחס אל מכשיר הקיום העיקרי (שהמוח הוא מנועו הראשי).

התפישה הנוצרית, אשר יצאה נגד העולם, הגוף והשכל גם יחד (וגם כל אחד לחוד) גרמה בכך לאדם לראותם כגורמים אויבים המאיימים על קיומו. בכך גרמה תפישה זו לאדם לחוש בקיומה של מלחמה תודעתית עצמית מתמדת ולתחושה כללית של חוסר יכולת מוסרית שבאה לידי ביטוי לא רק בתחושת חדלון, כשלון וחוסר ידיעה אלא בתחושת חטא והאשמה עצמית היכן וכאשר ישנם הנאות, הצלחה וידיעה.

כך, זה שמחזיק בתפישה זו נידון, בכל מקרה, לקיום של מסכנות; כש"מזלו משחק" לו הוא מקבל מן החברה יחס של קנאה או האשמה באנוכיות, ולעתים קרובות הוא מוסיף להאשמות אלה את הסכמתו והשתתפותו, דבר שמוריד אותו לרמת קיום ירודה בשל תחושת שפלות מוסרית - ואם הוא חווה אסונות וסבל אובייקטיביים, הם מפורשים על ידו לעתים קרובות כהוכחה לתיאוריה הנוצרית על הרוע שבקיום האדם בעולם.

זו הסיבה שבשלה החלפת ה"תכנות" הפילוסופי הנפוץ בעולם המערבי, שמקורו הנוצרי שולל את מציאות העולם הזה היא כה הכרחית ומהווה, במונחים אובייקטיביים, את ההבדל בין חיים ומוות – לא במובן הפיזי אלא במובן הרוחני; זה בא לידי ביטוי בהבדל שבין חיים של מיצוי אפשרויות העולם, שבהן תלוי אושרו – לבין קיום שאינו מוצא לנכון לנצל את אפשרויות העולם, שמסתכם במותן הרוחני של האדם בעודו בחייו.

מנקודת מבט זו, הדרך להיחלץ מגורל של אומללות היא לאמץ פילוסופיה של העולם הזה, כלומר כזו המנחה את האדם לחפש את אושרו באמצעות ידע שמקורו נשען על חוויית העובדות שמסביבו.