התפתחות פילוסופית

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 800

 

התפתחות פילוסופית

על דרך ההשפעה של פילוסופיה בחברה

כשדנים בהשפעתה של פילוסופיה חדשה והתפתחותה בחברה האנושית עד כדי הגעה לשליטה בה, עולה הרעיון שבמציאות האנושית פילוסופיה איננה פועלת באמצעות הפילוסופים אלא רק מתחילה את מהלכה בחברה באמצעותם. לאחר מכן מתרחשת ההתפתחות הפילוסופית בנתיבים שונים ומגוונים, שחלקם מודע וחלקם פועל דרך מערכות שלא נמצא בידי המדע ידע מדוייק לגביהן. יתרה מכך, המעקב אחר ההשפעות הפילוסופיות על החברה, מעקב שהשפיע רבות על אין ראנד ואשר העומדים בראש התנועה האובייקטיביסטית היום חיים לאורו הוא צעיר יחסית ומתייחס בעיקר לקורות הפילוסופיים מאז הרנסנס, אך ההסטוריה האנושית ארוכה הרבה יותר וההשפעות הפילוסופיות מן העבר ברורות הרבה פחות - ובמיוחד לגבי גישות שמקורן בתקופות שלפני הולדתה ה"רשמית" של הפילוסופיה ביוון העתיקה.

העובדה היא שבימינו אנשים לא רק שאינם מבינים את משמעותה וחשיבותה של פילוסופיה לחיים (למעט יחידים מסויימים שמספרם קטן מאד ביחס והשפעתם קטנה) אלא שגם אם הם מבינים הם אינם יודעים איך ליישם בפועל את עקרונותיה של פילוסופיה שהם מסכימים עימה. מה שנראה כמו מהפכות רעיוניות מודרניות - לדוגמה: הקומוניזם – אינו מהווה, בדרך כלל, אלא השפעה חלקית פוליטית על בני אדם – והיא באה לידי ביטוי, בדרך כלל, ביישום דוגמטי, לא יעיל והרסני. ביחס לכך, עדיין מכריע הוא חוסר הידע הכולל שבידינו לגבי הדרך בה חודרת פילוסופיה חדשה שלמה לתוך ערכיה של חברה.

כאן הראתה אין ראנד דרך התפתחות המבוססת על תכונות היחיד האנושי: לפי תפישתה, שומה על כל אחד מתלמידי הפילוסופיה, לפי הדרך הנראית לו, כשכל אחד מתאים את הדרך לאפיו לנטיותיו ולידע שלו, ליישם את העקרונות כפי שהם נראים לו. למעשה, זו הדרך הטבעית שבה מתקדמים רעיונות שונים בחברה האנושית ורק כאשר מבוצע הדבר בדרך זו תגיע שליטתה של פילוסופיה חדשה, במיוחד אם היא נכונה, גם לדורות הבאים.

בעיה מיוחדת העולה, בהקשר זה, קשורה לצורך של בני אדם בהשתתפות פעילה בתהליך הנחלתם של רעיונות טובים לחברה; נכון הדבר שבני-אדם מסוימים יכולים ליטול חלק בביצוע הדבר, אך לא כל בני האדם מוכנים לחכות לדורות הבאים כדי לדעת בצורה מוחשית על התקדמות הרעיון שבו הם מחזיקים. יש דברים שנראה ש"אינם יכולים לחכות" - ויש לוח זמנים לפעילות האנושית,המנוצל על ידי יזמים שונים, המסתמכים על כך שכפי שלבני אדם יש צרכים חמריים, יש לכל אדם גם צרכים רוחניים, ובכלל זה הצורך בחופש ובמשמעות; לחיות בחברת עבדים איננו דבר שנעים להיות בו לאורך זמן והיחיד האנושי חש בצורך להשתתף בתנועה רעיונית שתשפר את מצב חייו. העובדה שתחושה זו אפיינית לבני אדם במיוחד בימי נעוריהם והתגבשותה המוקדמת של הבנתם הרעיונית, היא ששימשה כדלק מניע לגלגלי תנועות פוליטיות רבות.

עד היום מהווים, משום כך, הצעירים, את עתודות האנרגיה היסודיות של תנועות פוליטיות(*) במיוחד במדינות שבהן מנהל השלטון את הרובד הרעיוני של החברה.

מכך שתנועות נוער נשאו חלק מהמסרים הפוליטיים של תנועות דיקטטוריות ניתן להסיק רק מסקנות חלקיות, כי לא מדובר בהשפעה פילוסופית מלאה אלא רק בהלכי רוח וצורות התנהגות, אשר לא בוססו על חשיבה אמיתית עצמית של מפעיליהם אלא על התנייה חברתית, האפיינית יותר לרוח העדר, אשר האדם יכול לפעול על פיה אך לא ניתן לראותה כתכונה כוללת ולגיטימית של האופי האנושי.

לצורך בירור דרכי התפתחותה הפילוסופית של חברה – במיוחד אם מדובר בהשפעתה של פילוסופיה מסויימת - יש צורך בניתוח ההשלכות של הפילוסופיה הנתונה לכל תחומי החיים, החל מתחומי הרוח, שבהם פותחת פילוסופיה את השפעתה וכלה בתחומי הפעילות היישומית, אשר בה מתבצעות הפעולות הנושאות את ההשפעות הרעיוניות שלה.

אחד הנתונים היסודיים שעל מחקר מסוג זה להסתמך עליו, כפתיחה למחקר זה, הוא מידת נכונותה של הפילוסופיה הנתונה, כלומר מידת התאמתה לאפשרות יישום; התאמה זו צריכה להימדד גם ביחסה למציאות העובדתית הכללית וגם ביחסה לפסיכולוגיה האנושית. ממילא צריך להיות ברור שאי התאמה כוללת של פילוסופיה מסויימת לשני שדות אלה לא תאפשר שום יישום או השפעה שלה על החברה. מאידך, נובעת מכך גם המסקנה שהצלחה – ואפילו היא חלקית – של השפעה רעיונית כלשהי על ציבור אנושי, אומרת שיש לו צד מעשי, המוכח על ידי השפעה זו.

לפיכך, אם נחזור לדוגמת המדינות העריצות, ניתן להסיק שאלה, לצורך הצלחת השפעתן הרעיונית הפוליטית, מצאו דרך "לרכב" על גל זה או אחר של רעיון פוליטי מוצלח אשר הוכיח את עצמו כיעיל מבחינה חברתית. למשל, סביר שהיה מי שידע להסיק מסקנות מההשפעה החינוכית של דיקטטורת הרייך השלישי הגרמנית על הנוער לחינוך הקומוניסטי של הנוער הסובייטי שבא זמן קצר אחריו. ביצירות ספרותיות כמו "1984" של ג'ורג' אורוויל הודגמה הדרך להתנותה של חברה שלמה על ידי שטיפת מוח כללית שבאה מצידו של שלטון מתוחכם, השולט ברזי הפסיכולוגיה האנושית. עם זאת, מדובר בהשפעה המבוססת על הפחדה, כלומר בסוג מסויים של טירור פוליטי, המופעל בידי המדינה נגד נתיניה, טירור שמפיק מחלק גדול מהם ציות שאינו מבוסס על תפישת צדק אלא על ציות.

לא ניתן לראות ציות מסוג כתוצר של השפעה פילוסופית ולכן אין לבלבל בינו לבינה. השפעה פילוסופית אמיתית היא כזו שבאה לידי ביטוי בדרך ראייתו של היחיד המעורב בחברה הנתונה את העולם, כלומר בהשקפתו הפילוסופית. כמו כל השפעה רעיונית, זו יכולה להיות ברורה ומפורשת ככזו או לא. דרך ראייה זו תבוא לידי ביטוי בדברים כמו תחושתו הכללית של היחיד האנושי כלפי החיים וזו, כפי שהראתה אין ראנד, תבוא לידי ביטוי בתחומים שונים, שביניהם התחום האפייני ביותר הוא האמנות. לפיכך, ניתן לראות את אמנותה של חברה כמייצגת טובה של הפילוסופיה ששלטת בה.

(*) לכן, נפוצה במיוחד במאה ה-20 התופעה של הקמת תנועות נוער פוליטיות על ידי עריצויות. המפורסמות בהן הן ה"היטלר-יונגן" בגרמניה הנאצית ותנועת הנוער הקומוניסטי בתקופת סטאלין, שבידוע היו הצעירים החברים בהן שומרים אמונים יותר למשטר המדיני מאשר להוריהם הטבעיים. למעשה, תנועות הנוער נושאות ערכים רעיוניים גם בחברות לא דיקטטוריות, כמו "הצופים" בארה"ב או "בני עקיבא" בישראל.

לאור זה, ניתן לבצע חקירה של דרכי ההשפעה הרעיונית בחברה וההתפתחות הפילוסופית בה על פי מצב האמנות שבה. תחום האמנות מבטא בצורה יעילה את ערכיה של החברה וככזה ניתן לבדוק לאורו במדוייק את כל המתרחש במונחים של רעיונות פילוסופיים. בדיקת מצב האמנות של חברה נתונה צריכה לקחת בחשבון את הדינמיקה של התנועה האמנותית, כלומר את העובדה שהיצירה האמנותית החברתית איננה אחידה וגם לא סטטית: א. אי האחידות נובעת מהיותה של היצירה האמנותית פרי עבודתם היצרנית של אמנים שונים זה מזה, העוסקים בסוגות אמנות שונות זו מזו. ב. חוסר הסטטיות היא ביטוי של ההתפתחות המתרחשת תדיר ביצירה האמנותיתית, הן ביחס שבין יצירה ליצירה והן בהשפעה של יצירה על חברתה. כל אלה צריכים להילקח בחשבון בהקשר של ניתוח ערכי שמטרתו בירור רעיוני של תכני יצירות האמנות בחברה.

פעולה נאותה של ניתוח כזה דורשת גם ידיעה טובה של היחס בין מה שמופיע ביצירות אמנות לבין הערכים הרעיוניים-פילוסופיים המבוטאים בהן. ללא ידיעה כזו לא ניתן להסיק את מהות הרעיונות המוחזקים על ידי החברה הנחקרת. אם וכאשר יש בנמצא בידי החוקר מידה רבה של ידע כזה, הוא יכול להסיק את ערכיה של החברה הנחקרת במידה טובה של קירוב.

שומה גם לדעת כי הביטוי הרעיוני באמנות אינו מבטא רק את מצבה הרעיוני של חברה נתונה אלא גם את התנועה הרעיונית שיש בה. בנוסף לכך ניתן לדעת על פיו את עצם ההתפתחות הרעיונית עצמה, שכן זו מתבצעת בפועל בידי יוצרי האמנות וחוויה, המקיימים, ביחסי הגומלין שביניהם, את השוק הערכי החי של רעיונות, המבוססים על חוויית החיים של החברה. לפיכך יש לראות בתחום האמנות גם את אחד הצינורות הראשיים שבהם מועברים רעיונות. לכן, מחוץ לשוק הערכים המחזיק ברעיונות עצמם בצורת מאמרים וספרים, שווקי יצירות האמנות הם הכלים הראשיים שבאמצעותם מתבצעת ההתפתחות הפילוסופית של החברה האנושית.

במקרה המסויים של הפילוסופיה של אין ראנד, ניתן למקם את השלב הראשון של התנועה הפילוסופית שלה בחברה ביצירתה הספרותית – הרומנים הראשיים שלה – וביצירות הקולנוע שהופקו מתוך התבססות עליהם. כפי שאנו יודעים, תהליך ההתפשטות של ערכי אין ראנד מבוסס במרביתו על היות אמנותה - ובמיוחד הרומנים שלה – רבי מכר גדולים. כך, הפיצה ראנד את רעיונותיה הפילוסופיים ביחס ישר להיותם של ספרים אלה שלה כלי ביטוי נאמנים של רעיונותיה הפילוסופיים.

מכיוון שמדובר בספרות, שחלק ניכר ממנה יכול לשאת במפורש את רעיונותיה בצורה מילולית, קלה הדרך להתאים רעיונית בין אמנותה של ראנד לרעיונותיה, אך כשמדובר ביוצרים אחרים אין, בדרך כלל, המצב פשוט כל כך: לרוב, לא מסבירים האמנים את אמנותם מבחינה פילוסופית – והפילוסופים אינם מעניקים לתלמידיהם דגמים מוחשים המסבירים את רעיונותיהם.

עובדות אלה מעניקות לפילוסופיה של ראנד מקדם מיוחד ביחס לשיטות רעיוניות אחרות; עם זאת, שומה לזכור כי גם שיטה פילוסופית שלמה, כמו זו של אין ראנד, היא שלד רעיוני שדורש מלאכה רבה של התאמה לענפי יישום שונים ולהיבטים השונים של חיי אנוש. מלאכה מסוג זה יכולה להתנהל במשך שנים רבות ואולי דורות יחלפו עד שתתקבלנה תשובות לכל השאלות שתועלינה לגבי היחס בין מערכת רעיונית זו לבין המציאות האנושית ובכלל.