חברה וחברות

חברה וחברות

בין בחירה חופשית לכלכלה חופשית

 

המדינה המתאימה לאדם היא מדינה חופשית. מבחינה פילוסופית, מדינה כזו מהווה איחוד משלים בין מטפיסיקה לפוליטיקה, שכן קיומה של הבחירה החופשית היא עובדה מטפיסית הכלולה בטבע האדם ותפיסת הכלכלה החופשית היא השיטה הפוליטית המתאימה לטבעו.

 

מעצם מושג החברה ניתן להבין כי מדובר בקבוצת בני אדם אשר חוברים יחדיו למטרת קיום משותף. אף אם נכונה העובדה שלא כל בני האדם בחברה מודעים לכך, הרי שבהקשר של קיום חברתי כל המשתתפים חוברים זה לזה על יסוד הסכמה עם רעיון האחדות הנוצרת מחבירתם של בני אדם שונים זה לזה. אחדות זו מאפשרת, בכוח, לכל יחיד מהמעורבים בה להשיג למען חייו הפרטיים הרבה יותר משיכול הוא להשיג כשהוא לבדו.

 

טעות שגורה מציגה את החברה והאדם כגורמים השונים זה מזה ולעתים אף מנוגדים זה לזה בעניניהם. אך אין, אולי, טעות גדולה מזו, בעולמנו, כי ביסודו של דבר הרי שמבחינתו של היחיד מהווה החברה צורה של מכשיר מלאכותי המאפשר לו להשיג יותר לצורך מימוש ערכיו היחידאיים. בשל היותה של החברה מותאמת לטבע היסוד של החברים בה, עליה להתאים את ערכיה לתכונות היסוד הכלולות בטבעם זה, וראשית לכל להיותם מהויות חיות אשר הבחירה החופשית מאפיינת את עצם יכולת הקיום שלהם. הערך הטבעי של חופש הבחירה היחידאי תואם את טבעה של החברה החופשית, שבה כל יחיד מממש את מלוא האפשרויות שלו בהתאם להעדפותיו ורצונו.

 

בעצם קיומה של החברה החופשית המשרתת את טבעו של האדם ואת היבטיה היחידאיים של אישיותו קיים מילויו של תנאי יסוד לעצם היותה של החברה האנושית חופשית ולפיכך יציבה מבחינת יסודה הארגוני; תנאי זה חייב להיות חלק בלתי נפרד מסדר הדברים בחברה והדבר נוגע להסדר יחסי היסוד בין בני החברה. הסדר זה נוגע לפרטי סחר הערכים הקיים ביניהם, שהוא ממלא את ההבטחה הגלומה במגמה לספק לכל יחיד את האפשרות למימוש מירבי של אפשרויותיו. 

 

דבר זה נכון גם לגבי אנשי הממשל בחברה אנושית; אנשי רוח כמו מנהיגים או מנהלים, שממלאים תפקידים מקצועיים ברשות הניהול החברתי אינם שונים עקרונית משום בעל מקצוע בשוק החופשי ויש לראותם כמומחים המעניקים לבני החברה האחרים את פרי יכולותיהם. בהקשר זה יש לדעת לראות בפעולותיהם היחידאיות בתחומי הרוח את אותה יחידאיות המתבטאת בפעולתם ויצירתם של הוגי דעות, מדענים ואמנים, אשר מהווים חלק מהשוק החופשי שאיננו שונה בשירותיו לציבור מאלה שנותים לו נהגים או שרברבים.

 

בחיי כל אחד מבני האדם החיים על טווח העיסוק האנושי החופשי, חיים בני החברה שלהם מעניקה החירות את זכות ההשתתפות בחייהם של אחרים על יסוד בחירה שוויונית במעמדה, ודבר זה נכון גם לגבי אנשי הממשל בחברה חופשית, ששהיבט הכלכלי של קיומה מאפשר לכל החברים בה הן להציע את מרכולתם כיצרנים והן לשפוט את איכותה של יצירתם בהתאם לחייהם שלהם כצרכנים.

 

תנאי חשוב במידה דומה, הנגזר מהסכמתם של בני החברה לכך שקיומם החברתי מיועד להגברת מימוש יכולתו ומאווייו של כל אחד מהם היא שמירה ללא סייג על זכויות האדם שלהם, שהם הביטוי הישיר של טבעם. מילוי של תנאי זה מתאפשר על ידי קיומו של מנהל אשר משרת את צרכי האזרחים באמצעות הגשת שירותים הממומנים באמצעות משאביהם. בהקשר זה מחוייבים בני החברה לזכור כי גם הממשל, תהיה צורת עבודתו המסויימת אשר תהיה, איננו אלא אחד מהשירותים שאותו מעניק חלק מהאזרחים לאחר, ואין ברשותו כל עדיפות עקרונית על פניהם. בחברה חופשית כל בני האדם מממשים לפי הבנתם את היכולות הגלומות בטבעם היחידאי תוך מימוש חירותם. החירות הנטועה בטבע האדם מתבטאת בעצם העובדה שרבים הם ההיבטים של חיי היחיד המבטאים את הרצון האנושי. זה פועל בכפיפה אחת עם הבחירה החופשית והוא הנתיב שיש לראותו כבעליו וכשליטו של טבע האדם ברמה היחידאית. דבר זה בא לידי ביטוי עובדתי בכל החלטה שעושה האדם בכל רגע מימי חייו, שבאמצעות מימושה קובע היחיד את ההיבט המעשי של חייו. בהקשר זה קובעת חירותו, באמצעות בחירותיו, הן את ההחלטות שהוא עושה לגבי מה שיבחר לאכול ומה שיבחר ללבוש והן את סוג השירות שבו יסחור עם אחרים באופן חופשי.

 

 
 

נתונים נוספים