קוים לדמות קטן האמונה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 669
קוים לדמות קטן האמונה
לעתים נתקלים אנו בתופעה שיש המכנים אותה "קטנות אמונה", אף כי השימוש במושג הדתי אינו מבטא ענין דתי אלא את אי המוכנות של חלק מבני האדם להשקיע בנסיון נועז. כתופעה פסיכולוגית מחייב דבר זה תיאור האדם שהדבר אופייני לו, כי הוא מהווה הסבר לתשתית החברתית שכל מי שמעוניין בשינוי נתקל בסירובה לביצוע שינויים.
אי מוכנות זו שלעיל מבוטאת בעיקר באי קבלה של המופשט - ובעיקר הטוב המופשט (שהוא היש המופשט). קטן האמונה איננו מאמין באהבה, בטוב לב, ברצון להשתתף ולעזור. הוא גם איננו משוכנע כשהוא רואה או שומע עדות. הדבר נובע מן הטעם הפשוט שהוא מאמין כי דברים כאלה אינם קיימים ועל כן הוא רואה את כל מה שנראה על ידי איש אחר כהוכחות - כרמאויות. מנקודת מבטו, כל פעולה חיובית בתוצאותיה יכולה להיחשב כשלילית בכוונותיה.
בד"כ הדבר קשור לסטטיות - כי אדם זה הוא עצור (מבוייש) ולא נמצא בתנועה מבחינה נפשית. דבר זה משפיע אף על תפישת התנועה שלו; הוא צריך לצפות בדברים ברמה שלו - והוא מבקש להיסחף. הסטטיסט יכול לחשוב על תנועה רק במונחים של היסחפות, של כניעה לאנרגייה של אחרים המפעילים אותו. הסטטיסט מתאים מבחינת תפישתו לתפישה דטרמיניסטית פוליטית שבה האחרים מניעים אותו ומבחינה מטפיסית למטפיסיקה חברתית שהאחרים קובעים בה לא רק את התנועה אלא גם את מטרתה ותכליותיה.
אך מכיוון שהוא איננו אחראי על פעולותיו בהקשר כזה הוא נמצא במילכוד: אם מציע לו מישהו חופש, כלומר: תנועה, הוא חושש ממה שיימצא לפנים ומכך שהוא יהיה לבד ואז הוא יוצא נגד זה המציע לו חופש כמישהו שמעוניין להפקיר אותו ולהסיר מעל עצמו את האחריות לדאוג לו. אם, מאידך, הוא מסגיר את עצמו בידי החלטותיהם וכיווניהם של כאלה שענינם לכוון אחרים הוא נהנה מענין התנועה שלא נובעת מעצמו, אך הוא נעשה חשדן לא פחות לגבי הכיוון והמטרה. יתרה מזו: מכיוון שחוסר העצמאות שלו גדול, גדלה גם תחושת החולשה שלו בשל העובדה שהאחרים מניעים אותו.
זהו, למעשה, מצבו הנפשי של האזרח הממוצע הנותן את נשמתו לעריצים בכל רמה שהיא של מדיניות וזוהי גם הסיבה - או אחת מהן, לפחות - מדוע אדם כזה בא בטענות לאנשים המנסים לעזור לו, אך לעולם לא לאנשים המנסים לשלוט עליו. כלומר: לא אם הוא חפשי ברוחו. האנשים המנסים לשלוט בו הם אלה שמהם הוא חושש וכנגדם הוא איננו מרים את קולו.
יהיה זה גם מפתח לאדם רציונלי להבין מדוע זה שהוא רוצה לעזור לו ייצא נגדו פעמים רבות בזמן שלא ירים קול מחאה כלל כנגד כל העוולות שנעשות לו אובייקטיבית על ידי הממשל; הוא פשוט פוחד מן הרשות.
יש להיזהר מן הפוחדים כי אין לדעת מתי הם עלולים להסגיר דווקא את אלה שמנסים לעזור להם, מחמת הפחד והרצון להיטיב עם השליט למען יסיר מעליהם את לחצו. כך, קטן האמונה אינו מאמין באיש מאלה שעוסקים עימו, אך יפגין אמונה במי שמביא לחייו נזקים מכיוון שבהתאם להנחתו (שיש לה על מה להסתמך) הוא יכול להזיק לו.