השיפוט האנושי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 672

 

השיפוט האנושי

מהתבוננות בחברה המודרנית ניתן להסיק כי השיפוט האנושי האישי הנפוץ בציבור נמצא במצב של ימי סחר החליפין והמערות. כל אחד עושה עבודת יד בענין ואין שום קריטריון כללי מועבר ונצבר אשר באמצעותו ניתן להסתייע בשירותי מומחים.

תחום שיפוטי עובדות הידע האנושי הוא בידי אנשים פרטיים מבודדים והתפישה היחידה שניתן לראותה כתפישה אייאולוגית קיימת היום היא תפישת הרוב המבוססת על הנחה שהרוב יודע יותר מאשר היחיד שהיא השאלה חמרית מענין הכמותיות - ושכדאי לסמוך על הרוב יותר מאשר על היחיד. 2 סיבות מסייעות לענין זה:

1. סיבה מוסרית: שהיחיד הוא בעל אינטרסים אישיים וככזה הוא מקור רע, שהרוב משולל אינטרסים של יחיד ועל כן הוא טוב והוא פועל למען אינטרסים של הרוב.

2. סיבה אפיסטמולוגית: שהצדק הוא ענין של הסכמה חברתית ותלוי בהסכמה של המספר הגדול ביותר של אנשים. הסכמה כזו מנצחת הסכמה של מספר קטן יותר של אנשים מכיוון שהצדק הוא ענין כמותי.

הטעות: רוב מיוצג על ידי יחיד, כי רוב איננו יכול לבצע פעולות הצהרה באופן עצמאי. הכמות הגדולה ביותר של בני אדם באה לידי ביטוי על ידי נציג והוא תמיד יהיה אדם כלומר יחידה אנושית אחת. יחיד שמצהיר על אינטרסים של הרוב נתפש כיחיד צודק בגלל עובדה זו אך אין הוא יכול לשנות את העובדה שאין דבר כזה כמו מוח קולקטיבי אנשים אינם יכולים לחשוב ביחד אלא לתקשר על בסיס מחשבה יחידאית ולהחליף את תוצריה של מחשבה כזו. כל יחידה יכולה לקלוט באופן יחידאי את תוצר התודעה היחידאית ולעבד אותו כחומר לצרכי העיבוד שלה אך בכל קבוצה, גדולה ככל שתהיה, יהיה המאמץ הפנימי תמיד כזה של מוח או מוחות יחידים המעבדים חומר ומפיקים תוצרים באופן יחידאי.

מבחינה מוסרית, יחיד שמצהיר על עצמו כמייצג אינטרסים של רוב או של קבוצה גדולה בעלת שם אחר הוא יחיד חשוד יותר מזה שמצהיר על עצמו כמייצג את האינטרסים של עצמו מכיוון שהקושי בידיעת האינטרסים המלאים של המון גדול מהקושי שבידיעת האינטרסים העצמיים וקל וחומר כשמדובר בכמות נתונים על הקשרית.