בקרה ושביתה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 719

 

בקרה ושביתה

המנגנון של ביקורת עצמית שקיים בכל אדם פעיל וחי ומעמיד את האדם בכל יום בפני השאלה: האם אני בסדר?

אף כי ניתן לנסח שאלה זו במלים, מנגנון זה איננו מושגי ביסודו, כי הוא קיים באורח טבעי - אף כי לא תמיד באורח מודע כמו אצל האדם - ברוב מנגנוני החיים של כל החי. ככזה, לא ניתן לרמותו או להונותו באמצעות מלים. סוג זה של בקרה עצמית איננו מיוחד רק לחיה האנושית, על אף שהיא היחידה שיכולה לטפל בבקרה כזו באמצעות מלים.

ככל בעל חיים, האדם יודע אם ומתי הוא שולט במציאות ובאיזו מידה. בזמן שבעל חיים מצויד במנגנון המאפשר לו לערוך הדמיה של ציד ושרידות גם בתנאי שבי, האדם איננו מצויד בו מהטעם שהאדם הוא היחיד המחזיק בידע לשבות, כלומר לעכב או להשהות את פעולתו לצורך בדיקה ולמעשה לכל מטרה שיחפוץ (מעניין, בהקשר זה, לשים לב לשימוש בכפול במלה "לשבות": לשבות שבי ולשבות שביתה).

מבחינה זו, נשק השביתה הידוע בעולם הכלכלה ככלי עבודה שאופייני לאלה שמצהירים על מלחמתם למען הטבת תנאי הפועלים והעובדים, הוא למעשה חלק ממנגנון הבקרה הטבעי שבו מצויד האגם כדי לפקח על איכות עמלו. פיקוח זה, בשל היותו יחידאי והגותי באופיו, הוא אישי ולא קבוצתי.

היום, בסערת השביתות הקיימות בכל החברות והמדינות על דא ועל הא – כאשר בחלק מן המקרים מדובר ב"שביתות" שקריות, שכן הן מתבטאות בפעילות נמרצת של בני אדם נגד בני אדם אחרים, כאשר הם מבצעים מעשי הרס שלא קשורים כלל לפעילות יצרנית, לא רק שמושג השביתה איבד את מקומו הנכון אלא שהוא חדל מלשמש את האדם במובנו החיובי.

זו הסיבה שבדיוק כפי שמושג העבודה היצרנית צריך לעבור ריענון מחודש בחברתנו, כך גם יש להשיב עטרה ליושנה בהקשר של אי העבודה – השביתה – כצורה של פעולה רוחנית, הנעשית בהפוגת פעולת הגוף, כדי להעריך ולשפוט את מה שנעשה כדי להתכונן טוב יותר למה שייעשה.