אל הטוב
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 657
אל הטוב
כבני אדם יש לנו שאיפה טבעית אל הטוב, שכן בטבענו אנו טובים. מלחמתנו הפילוסופית מכוונת כנגד התפישה המוטעית של הטוב ששולטת בתרבותנו שהיא, בעצם, רוע - האלטרואיזם - ובעד תפישה נכונה של הטוב - האנוכיות - הנתפש בחברה, באופן מוטעה, כרוע. במובן זה, מלחמתנו מיוסדת על הנחת יסוד הרואה את האדם כיצור טוב מטבעו, אשר שאיפתו לתועלת עצמית היא ביטוי של רצון החיים השואף, באופן טבעי, אל הטוב.
כל מה שניצב בין האדם להגשמת הטוב הוא ידע או, באופן מסויים יותר, הצורך בידע נכון. ניתן לומר שבאמירה "ידע נכון" יש משום מכפלה לא נחוצה, שכן אם הידע אינו נכון אין הוא באמת ידע, אך יש לאדם אפשרות להחזיק במידע מוטעה. ההבדל בין השניים חיוני לצורך תיפקוד נכון ולכן הוא דורש התייחסות שכלתנית לצורך הבחנה ביניהם.
הפילוסופיה שבידינו מראה שאין סתירה בין פעולה למען הטוב לפעולה למען רווח אנוכי. דבר זה מבטל במחי אחד את הניגודיות הפנימית הקיימת בנושא חיוני זה בתפישות פילוסופיות המנוגדות לתפישתנו, אשר לפיהן, אם האדם פועל למען עצמו הוא אינו מוסרי ואם הוא מוסרי הוא פועל בניגוד לטובת עצמו.
ההתנגדות לפעולה למען רווח אישי, המודגשת בתפישה זו באופן מיוחד, משמעה שלפי השיטה הזו המוסריות כולה היא בלתי רווחית ומכך אין השיטה מספקת, למעשה, אפשרות לחיים מוסריים. לפי התפישות הפילוסופיות השליטות בימינו - ובראשן האלטרואיזם - בכל פעם שיש לאדם מה להרוויח מפעולה - ואפילו הוא פועל, ברוח האלטרואיזם, למען אחרים בלבד - הוא נמצא, למעשה, בתחום האי-מוסרי. מכך יוצא שיעשה האדם כל שיעשה, הוא נדחף ל"פינת" עולם שבו אין אפשרות להיות מוסרי.
לעומת זאת, הפילוסופיה שנוצרה על ידי אין ראנד מאפשרת לאדם לפעול למען עצמו ולמען אחרים ללא הרגשת אשמה ומתוך בטחון עצמי. אדם שהפנים והטמיע לעמקי נפשו את ערכיה של פילוסופיה זו, המקדשת את זכותו המוסרית של האדם לפעול למען עצמו, לא רק שלא יראה בנסיון להציגו כמי שהרוויח מפעולה פגם, אלא יראה בה שבח מוסרי. מאידך, הוא יראה פגם מוסרי בפעולה שאינה מכוונת לנשיאת רווחים. בהקשר כזה גם צריך להיות ברור שפעולה שאינה נושאת רווחים היא פעולה לא מוסרית, בהגדרה.
מכאן נקודת מוצא לשיטה הפוליטית הראויה, שבה אנשים הפועלים למען רווחיהם שלהם פועלים גם למען הרווח של אחרים כדי להגביר את רווחיותם הם. כך הם הדברים במציאות הטבעית: היצורים החיים - והאדם בכלל זה - נהנים מכך שהם גורמים הנאה ומרוויחים מכך שהם מביאים רווח. כל אם בעולם החי מספקת את צרכיה הרוחניים בכך שהיא מספקת את צרכיהם החמריים של צאצאיה - וכל אדם בריא מרוויח מכך שהוא מאפשר לאחרים להרוויח. הסוחר מפיק יותר רווח מכך שלקוחותיו מרוויחים מקניה אצלו וזהו הקשר בין רווח ויחסי הדדיות אנושיים.
כך, בחברה המתנהלת על פי מפתח מוסר מציאותי יש התאמה והיזון הדדי בין פעולת האדם למען רווח אנוכי לבין פעולתו למען בני אדם אחרים – ובין רווחים ישירים אלה לרווח עקיף המקדם את החברה בכללותה. כך, כפי שהשאיפה המוסרית הפרטית של יחיד או שותפיו לרווח מיושמת בחברה האנושית דרך מתן אפשרויות רווחיות לבני אדם אחרים ולחברה כולה, ההתקרבות אל הטוב נעשית דרך פעולת הטוב.