ידיעה והערכה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 904
ידיעה והערכה
על הקשר בין אפיסטמולוגיה לאתיקה
בשל חוסר הידע האובייקטיבי הקיים בתרבותנו לגבי ערכי מוסר וערכים בכלל, נפוצה הטעות של ההנחה שקיומם של ערכים תואם בדרך כלשהי את ההכרה בהם או, לפחות, עולה בקנה אחד עימה.
אך הנחה זו, שיש בה הרבה מן הנכון כאשר מדובר בערכי החיים של יישות חיה חסרת בחירה, אשר הידע הקיים בה ברמת האורגניזם תואם את צרכי הקיום שלה, הנובעים מטבעה, איננה תופסת ביחס לאדם, שאין בידו ידיעה אוטומטית הקיימת במבנהו הטבעי לגבי הערכים המתאימים לו.
למעשה, עצם קיומה של הבחירה האנושית הוא סוג של הצהרה של הטבע לגבי היות האדם משולל ידיעה אוטומטית, אשר צורת ידיעתו הייחודית באה למלא. קיומה של הבחירה החופשית הוא, בטבע האדם, קיומו של המנגנון שבאמצעותו שומה על האדם לברר מהם הערכים המתאימים ביותר לקיומו. ככזו היא מבטאת את הצורך של האדם לזהות מה, מבין כל האפשרויות הקיימות במציאות, הוא התוואי הנכון לצורך השגת ערכיו.
היחס הקיים בין המציאות לידיעה, שבו המציאות מוחלטת ובלתי ניתנת להפרכה אך הידיעה תלויה בבחירה ולפיכך יכולה להיות נכונה או מוטעית, מתבטא בעובדת היחס בין ערכים לידיעתם. קיומם האובייקטיבי של ערכים אינו עולה בקנה אחד עם הכרתם על ידי האדם. יתכן מצב שבו קיימים ערכים חשובים לחיי האדם שהאדם איננו מכיר או להיפך: שהוא מכיר כבערכים בדברים שאינם מועילים לו או אפילו מזיקים לו.
בנוסף לכך, יש לזכור כי בשל התנאים והאתגרים שקיימים בהקשר הידיעה המושגית האנושית, המהווה את ראש החץ של הידיעה שלו, מקיפה הידיעה האנושית של הערכים את כל טווח התפיסה האנושית את המציאות, וזו כוללת גם ידיעה אינסטינקטיבית-אינטואיטיבית-אוטומטית, מסוג זה הקיים אצל בעלי חיים – או, להבדיל, ברשות בני אדם לא מפותחים, כמו תינוקות. על יסוד ההגדרה המציאותית, שלפיה כל הפעולות שמבצע האדם נעשות על ידו כדי להשיג את ערכיו, יכול האדם לפעול להשגת ערכיו ברמות שונות של חשיבה ומודעות.
פעולת היחיד להשגת ערכיו יכולה להתבצע תוך התבססות על מידות שונות של הכרה בערכיו, המתחילות מרמת הפעולה האוטומטית של החי, שאינן נדרשות כלל למודעותו, כמו נשימה, ועד לרמה הגבוהה ביותר של חשיבתו המושגית, שבה הוא לא רק מזהה את ערכיו באופן מושגי אלא גם מחזיק בידע תקף שמאפשר לו להוכיח את תקפותם וחיוניותם לקיומו.
ברמה זו, הרמה הידיעתית-מחשבתית הגבוהה של האדם, נמצאים ערכים רבים שאין בהופעתם בחווייתו או בהכרתו של היחיד משום הנאה כלשהי. למעשה, יכולים ערכים שחיוניים לקיומו של האדם כאדם להירכש על ידו בדרך קשה ומלאת סבל או עמל כמו, למשל, לימוד מקצוע או תחום פעולה דוגמת פילוסופיה, פיזיקה, חקלאות, מלחמה או נגינה, העשויים להוכיח את עצמם ככאלה שהוא עשוי להתקיים כתוצאה מהפעלתם.
לפיכך לא מן הנמנע שאף כאשר יכולים אנו להצהיר באופן תקף שהשגת ערכיו של האדם מועילה לחייו, אין הדבר מתבטא בהכרח בהכרתו ויכול הוא אף להיות נסתר ממנו אפיסטמולוגית כל ימי חייו.