על אהבה מוסרית

 

על אהבה מוסרית

בכדי להיות רווחית, על השקפה להיות, מעל לכל, מוסרית; המוסריות מבטיחה רווחיות אמיתית, מלאה – בניגוד לאי המוסריות המטעה והמפתה באמצעות רווחיות חלקית וזמנית.

מוסריות היא הרוח המאצילה כל פעולה ומבטיחה שתהיה רווחית לאורך זמן גם אם תיכשל באופן מקומי, כי רק המוסרי הוא המרוויח בגדול.

המשקיע בלא מוסרי, בצורה לא מוסרית, יוצא שכרו בהפסדו כי הרווח שלו לא יביא לו את הסיפוק המיוחל.

אהבה כמו זו של פנקס הקטן (מסיפורו של דיימון ראניון), הזוכה ליחס מזלזל מאהובתו, על אף שהוא מעריץ אותה ומתייחס אליה באהבה רבה, מאפשרת לאוהב לשאת גם יחס חיצוני לא חיובי של הנאהב. הבטחון העצמי של האוהב נובע, במקרה כזה, מכך שהוא מועיל לאהובו. עם זאת, האוהב לא יתן משלו לאהוב בכל תנאי - אלא רק במידה שבה הוא אוהב לתת.

אהבת האוהב היא המבטיחה את מוסריות הנוסחה מכיוון שהאוהב המוסרי והתבוני מובטח ברווחיות הענין לגביו, בתוקף היות רגש האהבה מבקר אמין של הרווח. אוהב שאיננו תבוני/מוסרי ייפגע היכן שמנותק הקשר בינו לבין המציאות (כי אי מוסריות ו/או אי תבוניות שניהם ביטויים של ניתוק מגע עם המציאות) כלומר, הוא יפסיד את אהבתו במוקדם או במאוחר אם מכיוון שהוא יטעה בהערכת האהוב וישקיע הרבה מעבר למה שהערך שווה או מכיוון שהוא יטעה וישקיע פחות מדי.

אך אם יבדוק האוהב את אהבתו, אם יקפיד על היותה ממוקדת במי שמוסרי, שהוא טוב ועושה טוב, הוא יהנה מרווחיה של אהבה שלמה, טהורה ומציאותית.

נתונים נוספים