מוסריות הרווח
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 704
מוסריות הרווח
הפילוסופיה של אין ראנד, המציאותיות, מציגה תפישת מוסר שמבוססת על אנוכיות, על דאגת האדם לעניניו האישיים וערכיו, על כל הנכלל בהם. לפי אין ראנד, נכללת בפעולה המוסרית בקשת רווח.
לפיכך, הבנת מושג הרווח חיונית לצורך הבנה ויישום של המוסר ולפיכך היא מהווה תנאי לחיים מוסריים מודעים.
אך השאיפה לרווח איננה בגדר המלצה; אין ראנד איננה אומרת שפעולה למען רווח עצמי חיובית כי היא טובה לאדם או כדאית, אף כי דבר זה נכון, כשלעצמו. היא אומרת הרבה יותר מזה; היא אומרת שהאדם בנוי להשגת רווח עצמי וכל פעולה שלא תכוון לכך תודעתית תהיה בגדר הכחשת המציאות והזמנה לאסון, כמו כל עיוות אחר של המציאות.
בקשת הרווחיות לאדם, טוענת הפילוסופיה המציאותית, היא בקשת מימוש של מה שהאדם מתאים לו, של מה שנכון לאדם מבחינה מציאותית וטבעית. התוצאות האסוניות שנזכרו לעיל לא יהיו שונות באם יחשוב האדם לבנות מבנה כלשהו לפי נתונים פיזיקליים לא נכונים.
הנוצרים מנסים לומר לנו: זה נכון שהאדם פועל למען רווח ועל כן הוא לא מוסרי - והרבה יהודים דתיים יאמרו לנו: האדם לא פועל למען רווח ולכן הוא מוסרי. אין ראנד אומרת: האדם תמיד פועל למען רווח – הוא בנוי לכך מבחינה מטפיסית, אך לא תמיד הוא מזהה נכון את מה שיביא לו רווח, ובפילוסופיה, במיוחד, הוא עלול לטעות ולבחור בשיטה מוסרית שמרחיקה אותו מבקשת רווח. במקרה כזה, הוא עלול לטעות ולא לבחור בבקשת רווח באופן מודע.
האדם, שלא כמו חיה, איננו מחזיק בידע אוטומטי. זה שהאדם מפסיד כל כך הרבה אף על פי שהוא פועל למען רווח, נגרם מכיוון שהוא מרשה לפעולתו להתבסס על רעיונות שגויים, כמו, למשל, זה שהוא חוטא, שהוא חוטא בבקשת רווח, או שהוא לא חוטא כשאיננו מבקש רווח. כל אלה הן צורות נפוצות של שיטות מוסר נפוצות, הקושרות רווח לאי מוסריות.
אם יש טעות במוסר הנפוץ, היא איננה מתבטאת בבקשת רווח, אלא בבקשת רווח לא נכון, כזה שמתבטא בהפסד. החזקה בפילוסופיה שמתנגדת לבקשת רווח היא החזקה בטעות מסוג זה, המובילה את מבקש הרווח, בדרך כלל, להפסד.
הרווחיות יכולה להתבטא במגוון דרכים; אין היא צריכה לבוא לידי ביטוי באופן חמרי או רוחני, וגם לא להצטמצם למרחב המחיה הפרטי שלו; ופעמים רבות היא מושגת באמצעות מימוש ערכיו של האדם, היכולים להיות מוגדרים גם כתועלת חברתית. למעשה, כאשר רואה האדם רווח גם ברווחיות המושגת עבור הקרובים אליו – חבריו, בני משפחתו ועמו – גדל הטווח של אפשרויות השגת הרווחים על ידו.
טעות שגורה ונפוצה לגבי בקשת רווח מציגה את הרווח האנושי כאילו בגללו נגרם, בהכרח, הפסד לבני אדם אחרים. אין זה נכון, אומרת ראנד ומוסיפה: היותו של אדם מבקש רווח איננו שונה מהיותו של כל בעל חיים מבקש רווח - זו פעולה למען ענין עצמי שנמצאת ברשותם של כל המינים החיים - והיא איננה חייבת לבוא על חשבון הפסד של מישהו אחר.
כשמדובר בבקשת רווח בהקשר של יחסים חברתיים, פתוחה לפני בני אדם האפשרות המסחרית, שבה עניניהם של היחיד והרבים עולים בקנה אחד, כלומר שהשגת הרווח של היחיד האנושי למען עצמו נעשית בד בבד עם השגת רווחים לאחרים, כמו שסוחר הרוצה להרוויח ממסחרו חייב לאפשר גם לבני אדם אחרים תועלת, כדי שעסקו יצליח.
וקל וחומר כשמדובר בערכים גבוהים של שיתוף פעולה, הנובעים מיחסים בין אישיים: רווחים כמו האהבה, השלום, הצדק והידידות לא רק מביאים ליחיד רווח, אלא אף מביאים לבני אדם אחרים רווח. אם מבקש אדם ערכים אלה על ידי גישות היוצאות נגד רווח, מה הפלא שהוא לא משיג אותם, אם הוא חושב באותו זמן שהרווח איננו חיובי?
גישות הרואות רווחיות כשלילית מחלקות בני אדם לשתי קבוצות נפרדות: לכאלה שמבקשים ומשיגים רווחים, אבל הם לא מאושרים מכיוון שהם בטוחים שבבקשת הרווח שלהם הם חוטאים - ולאחרים שאינם מבקשים רווח ומתהדרים בכך, כאילו זו היתה מעלה מוסרית, אך מכיוון שאין בידם רווחים רבים, הם נמצאים במצב של מחסור. כך, ראיית הרווחיות כשלילית איננה מאפשרת לאדם להיות מוסרי באמת וגם לא ליהנות מחיים מוסריים אמיתיים, שהרי אלה מחייבים השגת רווחים ומימוש ערכים.
כדי שלא ליפול במלכודת ההשתייכות לאחת מקבוצות אלה, על אדם לאמץ את ההבנה שכדאי לו לבקש רווח – ולא רק כי רווח הוא טוב, אלא שאי בקשת רווח איננה טבעית, והיא תשתלם לרעה גם מבחינה נפשית. ביסודו של דבר, מכיוון שלדחיית הרווח אין על מה להתבסס עובדתית – הרי כל אדם שואף להשיג ערכים – אין הגישה הרואה רווח כחטא מביאה לאדם סיפוק כלשהו. לעומת זאת, אימוץ מוסריות הרווח ישמור על שלמותו של האדם ולא יצור פער וניגוד בין מה שהוא מבקש למהותו הטבעית.
ויש לזכור כי התוצאה הראשית של בקשת רווח משולבת באהבת מוסר הרווח אומרת אדם חסון מבחינה מוסרית, שיכול להנות מהשגת רווחים למען עצמו וגם להביא רווחים לחברתו, במיוחד אם רווחתה של זו נתפשת על ידו, באופן טבעי, כערך. במסגרת הפילוסופיה המציאותית אין סתירה בין רווחיותם של חבריה של חברה והדבר בא לידי ביטוי בכך שבקשת הרווח שלהם יוצאת מתוך הנחה שרווחיות חברתית עשויה רק להועיל להם. כך ענינם לעזור ולשתף פעולה, כמו ענינו של הסוחר, נמצא בגדילה מתמדת.
כך מעודד המוסר המציאותאי את הנטיה הטבעית של בני אדם לסייע איש לרעהו ומסייע להם לראות את הרווח האישי והחברתי בקיום החברתי גם יחד. לפיכך, אימוץ מוסריות הרווח תקרב את קיומה של חברה מוסרית.