מוסריות האנוכיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 683
מוסריות האנוכיות
הפילוסופיה שבידינו מראה שאין סתירה בין הטוב לרווח אנוכי. דבר זה מבטל במחי אחד את הניגודיות הפנימית הקיימת בנושא חיוני זה בתפישות פילוסופיות המנוגדות לתפישתנו, אשר בהן אם האדם פועל למען עצמו הוא אינו מוסרי ואם הוא מוסרי הוא פועל בניגוד לטובת עצמו.
הסיבה להעמדת הקיצוניות של "בניגוד" לעומת "למען" נובעת מההכרח הלוגי הטמון בעובדה שלפי התפישות הפילוסופיות השליטות ובראשן האלטרואיזם, בכל פעם שיש לאדם מה להרוויח מפעולה - ואפילו הוא שומר במודעותו אמונים לאלטרואיזם - הוא נמצא, למעשה, בתחום האי-מוסרי ובכך הוא נדחף ל"פינת" עולם שבו אין אפשרות מעשית להיות מוסרי.
פילוסופיה זו שלנו, הפילוסופיה שנוצרה על ידי אין ראנד, מאפשרת לאדם לפעול למען עצמו ולמען אחרים ללא הרגשת אשמה ומתוך בטחון עצמי. אדם שהפנים והטמיע לעמקי נפשו את ערכיה של פילוסופיה זו, המקדשת את זכותו המוסרית של האדם לפעול למען עצמו, יראה כל נסיון להציגו כמי שהרוויח מפעולה כלשהי שבח מוסרי ויראה פגם מוסרי בפעולה שאינה מכוונת לנשיאת רווחים.
בהקשר כזה גם ברור שפעולה שאינה מכוונת לשאת רווחים היא פעולה לא מוסרית בהגדרה. מכאן נקודת מוצא לכל שיטה פוליטית ראויה שבה אנשים הפועלים למען רווחיהם שלהם פועלים גם למען הרווח של אחרים כדי להגביר את רווחיותם מכיוון שכך הם הדברים במציאות: היצורים החיים - והאדם בצורה חזקה במיוחד - נהנים מכך שהם גורמים הנאה ומרוויחים מכך שהם מביאים רווח.
לרוב סוברים אנשים, בטעות, כי הפקת רווחים נעשית על חשבון אחרים, כלומר תוך גרימת הפסדים לבני אדם אחרים. האמת היא הפוכה; בעולם הטבע שולט העקרון שרווחים מושגים על ידי גרימת רווחים, במיוחד כשמדובר במה שמתרחש במין חי מסויים; כל אם בעולם החי מספקת את צרכיה הרוחניים בכך שהיא מספקת את צרכיהם החמריים של צאצאיה - וכל אדם בריא מרוויח מכך שהוא מאפשר לאחרים להרוויח. למעשה, הם מתוכננים רגשית ומעשית כך שפעולתם למען בני משפחתם תביא להם סיפוק תוך כדי הבאת רווחים לצאצאיהם או, במקרה של יצרן סוחר, ללקוחותיו.
שאל כל סוחר אם הוא מפיק יותר או פחות רווח מכך שלקוחותיו מרוויחים מקניה אצלו והקשר בין רווח ויחסי הדדיות אנושיים יתחוור לך מיידית: אם יש רווח בעשיית עסקים עימך, יהיו לך יותר לקוחות – ולפיכך תהיה יותר עשיר. אך אמת יסודית זו, המבוטאת בטבע ובכלכלה, נשכחה בין בני האדם בשל מלחמת הקיום הטבעית, שבה ניזונים בעלי חיים זה מזה. מלחמה זו כבשה את העולם האנושי בצורה חמורה – וחדרה אל האמונה האנושית בסדרי העולם. עד כדי כך העמיקה אמונה טפלה זו את אחיזתה ברעיונות אנוש, עד שזה זכח את אנושיותו והוא רואה את האנושות ואפשרויות השיתוף שלה דרך תפישת הטורפים, אשר העולם נראה להם כמקום שבו כדי להתקיים יש לטרוף.
זהו הכשל שהיום העולם טועה בו, וכל עוד ישלוט בחיי האדם לא יתרומם האדם מעל לקיום חייתי. כדי לחיות כאדם עליו להחזיק במוסריות האנוכית, זו שיצרה אין ראנד.