טוב ורע בנשמת האדם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 692
טוב ורע בנשמת האדם
כל התייחסות מציאותית כלפי המין האנושי חייבת להתייחס לעובדת היותו מורכב מיותר מאשר נטיה אחת. לעתים מעלה הדבר שאלות מוסריות שניתן לנסחן כך: "אדם רע החושב מחשבות חיוביות - האם אין בכך סתירה?"
התשובה היא: לא. כי האדם הוא מהות מורכבת מכמות כה גדולה של משתנים שלא מן הנמנע שלא יהיה ביניהם שוויון מוסרי. יתרה מזו: ההתקדמות היחידאית של כל אדם מבוססת, בין היתר, על תיקון טעויות. כך, שלב הכרחי זה של התפתחות האישיות מבוסס על קיום הטעות.
אדם רע הוא מכלול האומר שבסיכומו של דבר הדברים שבו מכוונים למסקנה ולסיכום שליליים - זוהי התוצאה הסופית של התהליך או של המשוואה, אך אין הדבר אומר שבתוך התהליך או המשוואה אין דברים חיוביים.
למי שמעוניין במהות האדם ובשיפורו יש בכך משום תגלית חשובה, מכיוון שאם צריכים אנו לשפר את האדם יהיה זה יעיל יותר לעשות זאת על ידי פיתוח הדברים החיוביים שבו מאשר על ידי התנגדות לדברים השליליים.
מטרתנו המוסרית היא תמיד חיובית ומכוונת לדברים חיוביים. הכוונה היסודית בדברים חיוביים היא כפולת היבטים: א. דברים שקיימים, שהחיוב שבהם הוא עובדת היותם נמצאים. ב. דברים שמביאים לקיום או שמועילים לו.
בהקשר זה, חשוב לזכור כי הקיום כשלעצמו הוא חיובי בדיוק כפי שבמתימטיקה די בעובדת זיהוי היש מבחינה מתימטית בכדי שיזכה למעמד חיובי המנוגד למספרים שליליים שמשמעותם החסר או אינות (מלשון אין).
מכיוון שמטרתנו עוסקת בחיוב הרי נוכל למצוא כי באופן ראשוני נוכל אמנם להגיע לחיוב על ידי שלילת השלילה אך עלינו להעדיף את חיוב החיוב בגלל שאינו מערב שלילה. אחר הכל, כל שלילה היא דבר שלילי, אף אם היא מובילה אותנו לתוצאה חיובית. דוגמה: בעבודתנו בגינה נעדיף לזבל צמח לצמוח מאשר לנכש עשבים שוטים.
הפעולה השלילית היא, אמנם הכרחית, אך היא לא תביא לנו את הפירות שלהם אנו מייחלים ואלה יבואו ממה שאנו מגדלים, מן הצמחים הטובים ולא מן העשבים השוטים.
וכך הוא גם באדם, אשר, מבחינה זו, כמוהו כגינה אשר יש בה מן השלילי ומן החיובי. אם כל מה שנסוק בו הוא ניכוש העשבים השוטים לא נשיג דבר. לעומת זאת, מכיוון שמטרתנו הוא חיזוק הצמחים הטובים, הרי בפעולת חיזוק הצמחים על ידי זיבול והשקאה אנו נחזק את החיובי וגם נגרום לכך שהנוגדנים הטבעיים של הצמחים הטובים אשר חזקים יותר באורח טבעי מן העשבים הפראיים יוכלו גם להילחם בעצמם בעשבי הפרא ולהשתתף בהדברתם.
החיובי שבכל אדם חי הוא קיומו של הוא חוט השדרה של אנוכיותו, זהו היש הפנימי, הזהות העצמית שאיננה מתכלה ואיננה יכולה להתכלות בכל אדם, דבר זה, בעצם קיומו הוא חיובי מכיוון שהוא שואף לסייע לאורגניזם בחייו ובהמשכיותם. אם נדע לפתח את האנוכיות נועיל לצמח לצמוח - וכך גם נועיל לו במאבקו נגד עשבי הבר שהם המעשים הרעים אשר אינם נעשים לטובתו העצמית ומזיקים לו מבלי דעת.
יהיה קשה להציג בפני אדם את עובדת אנוכיותו באור חיובי מכיוון שזיהוי האנוכיות הוא מופשט, מתאים למחשבה פילוסופית ויתרה מכך - בחברתנו מוקצה מחמת מיאוס ועלול לגרום לתגובות שליליות גם מבחינת ההשקפות המוסריות הרווחות לגבי ענין זה.
כדי להימנע מעימותים ובעיות המבוססים על ראיית האנוכיות כגורם שלילי בתרבותנו, הטוב ביותר הוא להתחיל בזיהויים הקשורים למציאות של שאיפת החי להתקיים, כלומר: בפגישתה של תודעתו עם המציאות, ביכולת הידיעה והזיהוי שלו את היסודות הנחוצים לקיומו. דברים אלה, התקפים לגבי כל בעלי החיים, תקפים גם במצבו של אדם הנמצא בדרגה קיומית נמוכה, כמו בעת מחלה, שבה זקוק הגוף למזון.
יכולת זיהוי צרכים זו, הקיימת אצל כל אדם, היא גם יסוד יכולתו היצרנית ופיתוח שני אלה, הידיעה שלו ויצרנותו בהתאם לטבעו הוא יביאו מחד לחיזוק אנוכיותו ומאידך לחיזוק ישותו החיובית.
בכל מקרה, חשוב לאמץ את המודעות לצרכיו האנוכיים של האדם ולפעול על פיה ללא היסוסים או פקפוקים בעוצמתה ובקיומה המציאותי. למעשה, גם מערכת יחסים עם אדם בריא ומפותח כדאי לה שתתבסס על שאיפותיו, רצונותיו וכמיהותיו, כי אלה מבטאים בצורה הטובה ביותר את מהותו.
האנוכיות כמפתח לקידום וצמיחה אישיים אינו עקרון זר למחנכים ולהורים, היודעים כי כדי לקדם את הילדים או התלמידים שבהם הם מטפלים יש לדעת לתת סוכריה, פרס או גורם מעודד אחר, אך הדבר אינו מקושר בדרך כלל לעקרון המוסרי הכרוך במבנה הנשמה האנושי. אך לצורך כל מטרה מוסרית מעשית – כולל טיפול בבעיות התפתחות של בוגרים – זכירת עובדת האנוכיות הקיימת ביסודו של כל אדם תהיה גורם מועיל.
ולסיום, יש לזכור כי גם זיהוי קיומה של איכות שלילית באישיות המטופל או האדם שעוסקים עימו – וכתוצאה מכך זיהוי הצורך לפתור אותה כבעיה – כדאי שיתבססו, לפחות בשלב ההתחלתי, על סיפוק הצורך שאיכות זו מעוררת. בהקשר זה כדאי לשים לב לכך שככל שאישיות היחיד שעימו עוסקים מפותחת יותר מבחינה רוחנית, יהיו צרכיו מסופקים יותר באמצעות גורמי ידע מופשטים ופחות באמצעים חומריים; בזמן שממתק יספקו ילד חולה, התעמתות אם מורכבות שכלתנית של אדם בוגר תטופל טוב יותר באמצעות רעיונות פילוסופיים.