טוב ורע
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 692
טוב ורע
לפי תפישת הפילוסופיה המציאותאית, המפעל האנושי - לאורך כל ההסטוריה של פעלי האנושות - הוא טוב ביחס ישר להאצלת המודעות ולעוצמת המחשבה שהושקעה בו ורע ביחס ישר לזלזול בשכל ולהתחמקות ממחשבה שבוצעו על ידי יוצריו. כך, ככל שתחשוב יותר אתה טוב יותר וככל שתחשוב פחות אתה פחות טוב. קשר זה, הקשר שבין המחשבה לפעולה, הוא הקשר המוסרי, אשר באמצעותו מכוון היחיד את חייו להיות חיים מאושרים, וחיים שבהם האושר הוא הפרס על פעולה מוסרית.
פעולת הטוב היא תוצר של נישואי המחשבה והמעשה; הטוב האנושי מובע בפעילות יצרנית שמשמעה אילוף המציאות לטובת האדם. פעולה זו מאופיינת בשאיפה להישגים, לרווח. היכולת ההולכת וגדלה של האדם במאה העשרים, יכולת הבאה לידי ביטוי בטכנולוגיות מתוחכמות המתפשטות בעולם במהירות, מושגת בעיקר בזכות שאיפות הרווח של בני האדם.
האנשים הטובים והמוסריים הם אשר - כיחידים או כקבוצות - אינם נרתעים מפני המכשולים הטבעיים או המלאכותיים העומדים בפניהם בדרך אל תכליתם: הרווח. גזע אמיצים זה - האנשים הטובים, אשר איש איש בפעולתו למען הרווח שלו מקיימים את האנושות, נמצא היום בסכנת הכחדה; היצרנים שואפי הרווח, שיצרנותם מחזיקה את האנושות בחיים, אלה שמפרים אותה ומעשירים את האפשרויות האנושיות בהתמודדם יום-יום ושעה שעה אל מול אתגרי הקיום - עדיין אינם חפשיים: היוצר עדיין מופרע על ידי הרוע האנושי.
הרוע האנושי בא לידי ביטוי במציאות בדמותם של אנשים אשר אינם אמיצים דיים להתמודד עם קשיי הקיום באופן עצמאי, אך אמיצים דיים לתבוע את קיומם מבני האדם היצרנים; אלה הם הבוזזים, אשר במקום לנסות ולשלוט במציאות, מעדיפים לשלוט בבני-אדם. הם מיישמים העדפה זו ככל שמתאפשר להם, אם ברמה הבין-אישית, בה הם מנסים להשתלט על יחידים ואם ברמה הפוליטית, בה הם מנסים גם לחדור אל החיים המדיניים בכדי להשליט את כוחם על קבוצות.
מנקודת מבטו של האזרח הפשוט, העמל, כל הנזקים הנגרמים לו על ידי המדינה הם ביטויים לנסיונות השתלטות אלה, לנסיונו/ם של יחיד ו/או קבוצה להכתיב ליחיד ו/או קבוצה אחר/ים דרך חיים כפוייה. כך, ניתן לתמצת את כל בעיית הרוע החברתי האנושי לכדי פגיעה כזו או אחרת בחופש. מבחינה זו ניתן לראות איך אי המוסריות האישית של היחיד, הבוחר שלא לעמול כדי לקיים את עצמו משתלבת עם חוסר מוסריותה של חברה שלמה אם זו קיבלה עליה לפעול באופן דומה ברמה קבוצתית, כלומר להביא רבים לעמול למען רבים אחרים.
בעולם של היום מציג הרוע האנושי האלים באופן ישיר עוד סוג רוע, שהוא המסוכן ביותר לטוב; זהו רוע אשר מנסה להשתלט על היצרנים באמצעות תכונותיהם החיוביות - נדיבותם, הזדהותם עם סבל אנושי, מחויבויותיהם המוסריות - אשר אותם הוא מפנה כנגדם. סכנתו, בהקשר זה, מתבטאת בכך שהוא מהווה איום רוחני על הטוב בהחזיקו באפשרות להפוך את הטוב לרע על ידי הטעייה והסתה. אלה האחרונות מצליחות במיוחד כאשר שוכחים בני אדם עד כמה האדם הוא נדיב ממילא בטבעו.
טוב ורע
לפי תפישת הפילוסופיה המציאותאית, המפעל האנושי - לאורך כל ההסטוריה של פעלי האנושות - הוא טוב ביחס ישר להאצלת המודעות ולעוצמת המחשבה שהושקעה בו ורע ביחס ישר לזלזול בשכל ולהתחמקות ממחשבה שבוצעו על ידי יוצריו. כך, ככל שתחשוב יותר אתה טוב יותר וככל שתחשוב פחות אתה פחות טוב. קשר זה, הקשר שבין המחשבה לפעולה, הוא הקשר המוסרי, אשר באמצעותו מכוון היחיד את חייו להיות חיים מאושרים, וחיים שבהם האושר הוא הפרס על פעולה מוסרית.
פעולת הטוב היא תוצר של נישואי המחשבה והמעשה; הטוב האנושי מובע בפעילות יצרנית שמשמעה אילוף המציאות לטובת האדם. פעולה זו מאופיינת בשאיפה להישגים, לרווח. היכולת ההולכת וגדלה של האדם במאה העשרים, יכולת הבאה לידי ביטוי בטכנולוגיות מתוחכמות המתפשטות בעולם במהירות, מושגת בעיקר בזכות שאיפות הרווח של בני האדם.
האנשים הטובים והמוסריים הם אשר - כיחידים או כקבוצות - אינם נרתעים מפני המכשולים הטבעיים או המלאכותיים העומדים בפניהם בדרך אל תכליתם: הרווח. גזע אמיצים זה - האנשים הטובים, אשר איש איש בפעולתו למען הרווח שלו מקיימים את האנושות, נמצא היום בסכנת הכחדה; היצרנים שואפי הרווח, שיצרנותם מחזיקה את האנושות בחיים, אלה שמפרים אותה ומעשירים את האפשרויות האנושיות בהתמודדם יום-יום ושעה שעה אל מול אתגרי הקיום - עדיין אינם חפשיים: היוצר עדיין מופרע על ידי הרוע האנושי.
הרוע האנושי בא לידי ביטוי במציאות בדמותם של אנשים אשר אינם אמיצים דיים להתמודד עם קשיי הקיום באופן עצמאי, אך אמיצים דיים לתבוע את קיומם מבני האדם היצרנים; אלה הם הבוזזים, אשר במקום לנסות ולשלוט במציאות, מעדיפים לשלוט בבני-אדם. הם מיישמים העדפה זו ככל שמתאפשר להם, אם ברמה הבין-אישית, בה הם מנסים להשתלט על יחידים ואם ברמה הפוליטית, בה הם מנסים גם לחדור אל החיים המדיניים בכדי להשליט את כוחם על קבוצות.
מנקודת מבטו של האזרח הפשוט, העמל, כל הנזקים הנגרמים לו על ידי המדינה הם ביטויים לנסיונות השתלטות אלה, לנסיונו/ם של יחיד ו/או קבוצה להכתיב ליחיד ו/או קבוצה אחר/ים דרך חיים כפוייה. כך, ניתן לתמצת את כל בעיית הרוע החברתי האנושי לכדי פגיעה כזו או אחרת בחופש. מבחינה זו ניתן לראות איך אי המוסריות האישית של היחיד, הבוחר שלא לעמול כדי לקיים את עצמו משתלבת עם חוסר מוסריותה של חברה שלמה אם זו קיבלה עליה לפעול באופן דומה ברמה קבוצתית, כלומר להביא רבים לעמול למען רבים אחרים.
בעולם של היום מציג הרוע האנושי האלים באופן ישיר עוד סוג רוע, שהוא המסוכן ביותר לטוב; זהו רוע אשר מנסה להשתלט על היצרנים באמצעות תכונותיהם החיוביות - נדיבותם, הזדהותם עם סבל אנושי, מחויבויותיהם המוסריות - אשר אותם הוא מפנה כנגדם. סכנתו, בהקשר זה, מתבטאת בכך שהוא מהווה איום רוחני על הטוב בהחזיקו באפשרות להפוך את הטוב לרע על ידי הטעייה והסתה. אלה האחרונות מצליחות במיוחד כאשר שוכחים בני אדם עד כמה האדם הוא נדיב ממילא בטבעו.
טוב ורע
לפי תפישת הפילוסופיה המציאותאית, המפעל האנושי - לאורך כל ההסטוריה של פעלי האנושות - הוא טוב ביחס ישר להאצלת המודעות ולעוצמת המחשבה שהושקעה בו ורע ביחס ישר לזלזול בשכל ולהתחמקות ממחשבה שבוצעו על ידי יוצריו. כך, ככל שתחשוב יותר אתה טוב יותר וככל שתחשוב פחות אתה פחות טוב. קשר זה, הקשר שבין המחשבה לפעולה, הוא הקשר המוסרי, אשר באמצעותו מכוון היחיד את חייו להיות חיים מאושרים, וחיים שבהם האושר הוא הפרס על פעולה מוסרית.
פעולת הטוב היא תוצר של נישואי המחשבה והמעשה; הטוב האנושי מובע בפעילות יצרנית שמשמעה אילוף המציאות לטובת האדם. פעולה זו מאופיינת בשאיפה להישגים, לרווח. היכולת ההולכת וגדלה של האדם במאה העשרים, יכולת הבאה לידי ביטוי בטכנולוגיות מתוחכמות המתפשטות בעולם במהירות, מושגת בעיקר בזכות שאיפות הרווח של בני האדם.
האנשים הטובים והמוסריים הם אשר - כיחידים או כקבוצות - אינם נרתעים מפני המכשולים הטבעיים או המלאכותיים העומדים בפניהם בדרך אל תכליתם: הרווח. גזע אמיצים זה - האנשים הטובים, אשר איש איש בפעולתו למען הרווח שלו מקיימים את האנושות, נמצא היום בסכנת הכחדה; היצרנים שואפי הרווח, שיצרנותם מחזיקה את האנושות בחיים, אלה שמפרים אותה ומעשירים את האפשרויות האנושיות בהתמודדם יום-יום ושעה שעה אל מול אתגרי הקיום - עדיין אינם חפשיים: היוצר עדיין מופרע על ידי הרוע האנושי.
הרוע האנושי בא לידי ביטוי במציאות בדמותם של אנשים אשר אינם אמיצים דיים להתמודד עם קשיי הקיום באופן עצמאי, אך אמיצים דיים לתבוע את קיומם מבני האדם היצרנים; אלה הם הבוזזים, אשר במקום לנסות ולשלוט במציאות, מעדיפים לשלוט בבני-אדם. הם מיישמים העדפה זו ככל שמתאפשר להם, אם ברמה הבין-אישית, בה הם מנסים להשתלט על יחידים ואם ברמה הפוליטית, בה הם מנסים גם לחדור אל החיים המדיניים בכדי להשליט את כוחם על קבוצות.
מנקודת מבטו של האזרח הפשוט, העמל, כל הנזקים הנגרמים לו על ידי המדינה הם ביטויים לנסיונות השתלטות אלה, לנסיונו/ם של יחיד ו/או קבוצה להכתיב ליחיד ו/או קבוצה אחר/ים דרך חיים כפוייה. כך, ניתן לתמצת את כל בעיית הרוע החברתי האנושי לכדי פגיעה כזו או אחרת בחופש. מבחינה זו ניתן לראות איך אי המוסריות האישית של היחיד, הבוחר שלא לעמול כדי לקיים את עצמו משתלבת עם חוסר מוסריותה של חברה שלמה אם זו קיבלה עליה לפעול באופן דומה ברמה קבוצתית, כלומר להביא רבים לעמול למען רבים אחרים.
בעולם של היום מציג הרוע האנושי האלים באופן ישיר עוד סוג רוע, שהוא המסוכן ביותר לטוב; זהו רוע אשר מנסה להשתלט על היצרנים באמצעות תכונותיהם החיוביות - נדיבותם, הזדהותם עם סבל אנושי, מחויבויותיהם המוסריות - אשר אותם הוא מפנה כנגדם. סכנתו, בהקשר זה, מתבטאת בכך שהוא מהווה איום רוחני על הטוב בהחזיקו באפשרות להפוך את הטוב לרע על ידי הטעייה והסתה. אלה האחרונות מצליחות במיוחד כאשר שוכחים בני אדם עד כמה האדם הוא נדיב ממילא בטבעו.
טוב ורע
לפי תפישת הפילוסופיה המציאותאית, המפעל האנושי - לאורך כל ההסטוריה של פעלי האנושות - הוא טוב ביחס ישר להאצלת המודעות ולעוצמת המחשבה שהושקעה בו ורע ביחס ישר לזלזול בשכל ולהתחמקות ממחשבה שבוצעו על ידי יוצריו. כך, ככל שתחשוב יותר אתה טוב יותר וככל שתחשוב פחות אתה פחות טוב. קשר זה, הקשר שבין המחשבה לפעולה, הוא הקשר המוסרי, אשר באמצעותו מכוון היחיד את חייו להיות חיים מאושרים, וחיים שבהם האושר הוא הפרס על פעולה מוסרית.
פעולת הטוב היא תוצר של נישואי המחשבה והמעשה; הטוב האנושי מובע בפעילות יצרנית שמשמעה אילוף המציאות לטובת האדם. פעולה זו מאופיינת בשאיפה להישגים, לרווח. היכולת ההולכת וגדלה של האדם במאה העשרים, יכולת הבאה לידי ביטוי בטכנולוגיות מתוחכמות המתפשטות בעולם במהירות, מושגת בעיקר בזכות שאיפות הרווח של בני האדם.
האנשים הטובים והמוסריים הם אשר - כיחידים או כקבוצות - אינם נרתעים מפני המכשולים הטבעיים או המלאכותיים העומדים בפניהם בדרך אל תכליתם: הרווח. גזע אמיצים זה - האנשים הטובים, אשר איש איש בפעולתו למען הרווח שלו מקיימים את האנושות, נמצא היום בסכנת הכחדה; היצרנים שואפי הרווח, שיצרנותם מחזיקה את האנושות בחיים, אלה שמפרים אותה ומעשירים את האפשרויות האנושיות בהתמודדם יום-יום ושעה שעה אל מול אתגרי הקיום - עדיין אינם חפשיים: היוצר עדיין מופרע על ידי הרוע האנושי.
הרוע האנושי בא לידי ביטוי במציאות בדמותם של אנשים אשר אינם אמיצים דיים להתמודד עם קשיי הקיום באופן עצמאי, אך אמיצים דיים לתבוע את קיומם מבני האדם היצרנים; אלה הם הבוזזים, אשר במקום לנסות ולשלוט במציאות, מעדיפים לשלוט בבני-אדם. הם מיישמים העדפה זו ככל שמתאפשר להם, אם ברמה הבין-אישית, בה הם מנסים להשתלט על יחידים ואם ברמה הפוליטית, בה הם מנסים גם לחדור אל החיים המדיניים בכדי להשליט את כוחם על קבוצות.
מנקודת מבטו של האזרח הפשוט, העמל, כל הנזקים הנגרמים לו על ידי המדינה הם ביטויים לנסיונות השתלטות אלה, לנסיונו/ם של יחיד ו/או קבוצה להכתיב ליחיד ו/או קבוצה אחר/ים דרך חיים כפוייה. כך, ניתן לתמצת את כל בעיית הרוע החברתי האנושי לכדי פגיעה כזו או אחרת בחופש. מבחינה זו ניתן לראות איך אי המוסריות האישית של היחיד, הבוחר שלא לעמול כדי לקיים את עצמו משתלבת עם חוסר מוסריותה של חברה שלמה אם זו קיבלה עליה לפעול באופן דומה ברמה קבוצתית, כלומר להביא רבים לעמול למען רבים אחרים.
בעולם של היום מציג הרוע האנושי האלים באופן ישיר עוד סוג רוע, שהוא המסוכן ביותר לטוב; זהו רוע אשר מנסה להשתלט על היצרנים באמצעות תכונותיהם החיוביות - נדיבותם, הזדהותם עם סבל אנושי, מחויבויותיהם המוסריות - אשר אותם הוא מפנה כנגדם. סכנתו, בהקשר זה, מתבטאת בכך שהוא מהווה איום רוחני על הטוב בהחזיקו באפשרות להפוך את הטוב לרע על ידי הטעייה והסתה. אלה האחרונות מצליחות במיוחד כאשר שוכחים בני אדם עד כמה האדם הוא נדיב ממילא בטבעו ועד כמה כפיית הטוב להיות נדיב איננה נחוצה כלל.