חיים, עבודה ומנוחה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 572
חיים, עבודה ומנוחה
החיים הם עבודה וכל עוד אנו חיים, חיינו הם הוכחה לכך שיש עבודה לעשותה. המנוחה, כמו השבת, היא זמן פעולת הרוח, הזמן שבו הרוח עוסקת במחשבה על העבודה שראוי ביותר לעשותה; חשיבותה של המנוחה, של ההפסקה בעבודה, נעוצה בכך שהיא מאפשרת ליחיד לבקר את עבודתו; ביקורת חייבת להיעשות ממרחק-מה - ומרחק זה יכול להיות מושג רק על ידי הפסקת הפעולה.
את ביקורת העבודה אינך יכול לבצע תוך כדי העבודה; אינך יכול לעבוד ולבקר את עבודתך בו בזמן; זוהי השלכה של חוק הזהות המטפיסי בשילוב הרעיון של הקשר בין זהות וזיהוי. אינך יכול להיות בו בזמן ובאותו מובן בעל זהות (מהות פועלת) ומזהה (מהות מבקרת). ידיעתך גם היא כפופה לעקרון זה: או שאתה יודע ברמת מופשטות או שאתה יודע ברמת מסויימות: מושא הידיעה שלך קובע, פילוסופית, את טבע ההיבט התופש אותו אהדדית.
אם יפסיק היחיד את עבודתו לצורך ביקורת הוא יבחין, פעמים רבות, בכך שהעבודה שהוא שקוע בתוכה איננה הכרחית או, אולי, אף מזיקה. דבר זה יכול להיות נכון לגבי פעולת תיקון ברז, החזקה במשרה - או קריירה שלמה. לעתים יראה האדם כי מה שנראה לו כעבודה מועילה, כמשרה נוחה ונעימה, אינו אלא שירות שהוא נותן למנגנון שפוגע בו, חלק מתוך הקשר מלא שמופעל כנגד ערכיו. במקרה כזה עלול הדבר להיות פצצת זמן המכוונת להתפוצצות בעתידו. היחיד עלול להיתקל בעובדה המבהילה שמה שפותר כרגע את בעיות שרידותו בחומר עלול להוות בעתיד גורם ההרס הראשי של רוחו.
זוהי הסיבה לצורך במנוחה, בהשבתה של מערכות, בהפסקת עבודה: ביקורת, מחשבה, הגות: מה אני עושה? האם היום אני עדיין בטוח שזה טוב כמו שזה היה כשהתחלתי לפני עשר שנים או לפני חודש? אלה החיים שלי - מה שאני עושה. זה מה שיקבע את עתידי ואת עתיד ילדי. כפי שהארוחה הטעימה של היום עלולה לייצר בקיבתי את כיב הקיבה של המחר, עלולה המשכורת שאני מושך היום להוליד את שלושים השנה של נקיפות המצפון שימררו את חיי בין גיל ארבעים לשבעים…