הנעילה המוסרית של המציאות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 678
הנעילה המוסרית של המציאות
מבחינה מטפיסית, יש בעולם הכרח לפעול בצורה יצרנית, לפחות במידה מסויימת. גם אם בוחר אדם להשיג את ערכיו על ידי גניבה או שוד, חייב הוא למלא אחר תנאי יסוד קיומיים, כמו החלטה וביצוע עצמאיים, כדי לחיות. אפילו מקבץ נדבות או חדל-אישים מוחלט, אשר חייהם מתבססים על פעולתם של אחרים, חייבים למקם את עצמם בעולם באופן כזה שיאפשר לאחרים להגיע אליהם. זהו מינימום שניתן לראותו כ"נעילה מוסרית" כוללת, המחייבת כל חי לפעול למען קיומו.
כדי להתקיים, על האדם להיות מוסרי, שמשמעו לעסוק בפעולה יצרנית. זו חייבת להיות מקורית, מה שאין ראנד קוראת ב"כמעיין המתגבר" פעולה של "יד ראשונה". המציאות - או, לפחות, העולם - איננה מותאמת לפעולה על יסוד דוגמטי, כלומר לאותו סוג פעולה האפייני לאנשים שאין ראנד קראה "יד שניה"; מדובר בפעולה שאיננה מתייחסת לאירוע מסויים התובע אותה אלא לאירועים קודמים לו, היוצרים בעיה ומאפשרים שפתרונה יהיה הפתרון שניתן לבעיה שקדמה לה. מכיוון שלא קיימת אפשרות מעשית כזו, המציאות תובעת שההתייחסות לכל אירוע – ובהתאמה לכך גם הפעולה המתאימה לכל מצב - יהיה כזה שמכוון אליו באופן מסויים ויתבסס על התנאים המיוחדים והדרישות המיוחדות הנובעות ממנו. כלומר: אם רוצה אדם לנהוג בצורה יעילה, הוא חייב להתאים את פעולתו לאירועים המסויימים המתרחשים בזמן אמיתי ולא לפעול אך ורק על סמך אירועי עבר. בהקשר זה, יש להעיר – כתוספת – כי גם לימוד מן העבר מחייב את הפועל לשפוט את המצב בהווה כדי לדעת מה, מן העבר, מתאים לישום בו.
לא מדובר רק בפעולות מוסריות שליליות הנוגעות ליחסי ביזה ופשע, שמקומם בשדות הפוליטיקה והכלכלה - שבהם איש עלול לקחת ערכים מעמיתו - אלא גם - ולמעשה, בעיקר - בין האדם לעצמו. במדוייק יותר: בין היחיד האנושי למציאות. משמעות הדבר היא שהאדם איננו יכול להשיג היום משהו על יסוד פעולה שנעשתה על ידו – וקל וחומר על ידי אחרים - אתמול - לפחות לא על יסוד פעולה כזו בלבד. האתגרים שעומדים לפני האדם ערוכים בצורה שהם "שוברים", כביכול, את ההישגים החמריים(*) שלו, כלומר את מה שעשה בעבר במימד שבו נשמרה העשיה. גם מה שהושג על ידי פעולה שנעשתה על ידי יצרן בעבר מחייבת אותו לטפל בו גם בהווה ולכן אין אדם – ולא משנה עד כמה גדולים הישגיו – יכול להשתמט מלהתעמת עם אתגרי המציאות המתהווים באמצעות הישגים בעבר.
אין שדה, מטופח ככל שיהיה, שממשיך לתת את יבולו ללא טיפול – וכל כלי או מכשיר אנושיים, משוכללים ככל שיהיו, מצריכים טיפול ואחזקה מתמידים כדי להבטיח המשך פעולה יעיל. זוהי הדרך שבה העולם "כופה" את האדם לעסוק בפעולה יצרנית, כלומר להיות איש של "יד ראשונה" - או לחדול.
(*)ב"חמריים" הכוונה לאותם הישגים או היבטי הישגים שנעשים בחומר, כי אלה, אף אם הם טובים, כשלעצמם, אינם שומרים נצחיים על ערכים רוחניים. אלה האחרונים דורשים, לצורך שמירתם ושימוש בהם, פעולה לא חמרית ולכן אין הפעולה בחומר דיה לצורך עיסוק בהם.