הנאת הזיווג כמעגל מוסרי

| הדפסה |

פרטים: עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37; כניסות: 723

יש שני סוגי הנאות בעולם: נתינה וקבלה. הגדולה משניהם היא זו המאחדת את שניהם: הנתינה לשם קבלה. עקרון זה שולט בכל מעשי האדם הגדולים ומהווה גורם המניע אותו, המהווה חלק ממעגל שבו המקבל גם נותן.

נתינה / קבלה מסוג זה, כמוה כפעולתם של כל המעורבים באיחודים הגדולים: אלה שבין אשה לגבר, אמן לחווה אמנות, מורה לתלמיד, יצרן ללקוח ועוד. אלה הם הזיווגים המפרים הגדולים של העולם והאנושות.

העובדה שהיווצרותו של אדם נעשית באמצעות חוויה מהנה ביותר מצביעה על היות ההנאה המשותפת, שבה מעניקים בני אדם זה לזה עונג, יסוד בעולם. אין אדם שאינו קשור אל הזיווגים המפרים, נהנה מהם או מהווה תוצר שלהם בדרך זו או אחרת – והמשתתפים בהם נותנים כדי לקבל או מקבלים כדי לתת.

כך מהוות ההנאות בכוח נחלת הכל, כשקשר ההנאה הוא הקשר המחייב מוסרית את כל בני האדם: אתה אינך יכול רק לקבל מבלי לתת ואם אתה נותן - אתה זכאי גם לקבל.