המהפכה המוסרית

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 683

המהפכה המוסרית

מהפכה מוסרית משמעותית ביותר נכללת בפילוסופיה של אין ראנד. למהפכה זו יש, בכוח, את האפשרות לחולל שינוי מהותי בתפישת המוסר הכלל-עולמית ולתקן את הטעון תיקון בשיטה המוסרית הקלוקלת השלטת בעולם היום.

ביחד עם המלצתו על אנוכיות כגישה מוסרית, האובייקטיביזם מוציא את העוקץ באופן יסודי וסופי מיכולתו של אדם שמבצע פשעים ליהנות מהם מבחינה אישית. המציאותיות מראה שמוסריות היא רווחית ושפעולה לא מוסרית מובילה להפסד.

במציאות של פיצול רוח-גוף ופיצול בין המעשי-למוסרי, מנסה הפושע להתחמק מלהתמודד עם ההפסד החברתי-רוחני של פשעו על ידי בריחה לרעיון שמה שהוא איננו מרוויח מבחינה מוסרית הוא מרוויח מבחינה מעשית ושניתן להחזיק ברווח חומרי ולוותר על רווח רוחני.

הפילוסופיה המציאותאית משמיטה את הקרקע מתחת רגליו ומציגה אותו כעירום ועריה לפני עצמו: היא מראה לו שמה שאינו מוצלח מבחינה מוסרית גם אינו מוצלח מבחינה מעשית ושלמעשה אין הוא, כפושע, יכול להרוויח.

הרעיון שרווח מפשע הוא אשליה, שקר וטעות – במיוחד כאשר הוא מוכח פילוסופית - הוא חשוב ביותר, שכן, במיוחד על רקע ההמלצה על מוסר אנוכי, הוא עשוי להיות הפתרון האמיתי לבעיות המוסריות של בני האדם.

למעשה, ברעיון הנאצל שאין להרוויח מפעולה לא מוסרית יש לא רק משום פתרון לבעיית אי המוסריות הקיימת בעולם כמחלה אנושית חמורה, אלא גם משום תשובה חד-משמעית לשאלה שמעלה תפישת המוסר השלטת היום בעולם. זו, המציגה רווחיות כהיבט של אי מוסריות ולחליפין מציגה את אי המוסריות כדרך להשגת רווחים, היא העומדת ביסוד רבות מן הרעות שבני אדם נכשלים בהן.

בהמליצה על אנוכיות ומוסר של רווח תוך הצגתם כתואמי מציאות, הפילוסופיה של אין ראנד היא הראשונה הפותחת פתח אמיתי לפני פעולה מוסרית שמועילה לאדם ומצדיקה את פעולתו למען רווח אישי, אשר לא רק שאינו עומד בסתירה לתרומה לשאר האנושות, אלא מציג את הרווח הכללי כתוצר של פעולה אנוכית של היוצר הפועל למען רווחיו.

מה שהוא, אולי, היסוד המוסרי החשוב ביותר בתפישת המוסר של ראנד הוא שיש התאמה בין פעולתו של היחיד היצרני לבין עניניה של החברה. בניגוד לתפישה הסוציאליסטית, המנגדת בין גורמים בכלכלה בשם התחרות, ראנד הצביעה על העובדה שביסוד הכלכלה שיתופיות כללית של ענינים – ובראש ובראשונה בין ענינו של בעל ההון לאלה של האדם הפשוט. במובן זה רואה המציאותיות שלום ואחווה ביחסיהם של יצרנים ואנשי עסקים עם צרכניהם, היכן שתפישות השמאל השולטות בכלכלה רואות מלחמה וניגוד ענינים.

זה, כשלעצמו, מתיישב יפה עם תמיכתה של המציאותיות בתפישת יקום נדיב, הגישה המטפיסית הרואה את המציאות בכלל ואת פעולות האדם בה בפרט כשדה של הצלחה ורווח, שבו שולטים זה בצד זה ההצלחה המוסרית והמעשית.