על תפישת היחיד בפילוסופיה של אין ראנד
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 727
על תפישת היחיד בפילוסופיה של אין ראנד
תורת היחיד של אין ראנד מאפשרת לנו לא רק לתפקד כיחידים אלא גם להיות חלק מעולם של יחידים, כלומר היא נותנת לנו את הבסיס האמיתי לכיבוד האובייקטיבי של האחר כיחיד ולכן של זכויות האדם של היחידים האנושיים האחרים. דוקא מנקודת המבט של ההסתכלות האנוכית הגיוני יותר, בשל ההזדהות הטבעית וההשלכה הפסיכולוגית, לא לראות את בני האדם האחרים כברגים במכונה אלא כעולמות מלאים.
ההכוונה לראות את בני האדם כיחידים שכל אחד מהם הוא עולם מלא משמשת גם כגורם מכוון פסיכולוגי ואובייקטיבי לראות את עולמו של היחיד כמהות שלמה וחשובה אשר יש לשמור עליה ולכבד אותה. במיוחד חשוב הדבר כשמדובר במודעות לאנשים הגדולים, שהם אלה המועילים ביותר לחברה האנושית (וגדולתם מוגדרת, למעשה, פעמים רבות, עפ"י קריטריון זה); בענין זה, מכוונת תורת אין ראנד אל הגדולה האנושית, בניגוד לתפישות השליטות של הקטנות האנושית, הטוענות "מי אני ומה אני?" ודורשות מבני האדם לראות כך את עצמם. דוקא השיטה המציאותית, הדוחפת את האדם לראות את הערכים הנשגבים הבאים לידי ביטוי במהות האנושית, מהווים ערך חינוכי כללי ועצמי המכוון, מבחינה אתית וגם פוליטית את בני האדם למטרות נעלות: אתית, מכוונת שיטה זו את היחיד לעסוק בדברים גדולים ולבצע מפעלים גדולים, על יסוד ההנחה שבדברים גדולים טמונות אפשרויות הרווח האישי הגדולות ביותר, בחומר וברוח גם יחד - ופוליטית, מכוונת המציאותיות את היחיד לראות את הגדולה באחרים ומתוך כך להנות מהערצת היוצרים ויצירתם ולשאוף לסייע להם ולהיות חלק ממפעלים גדולים שבהם נמצא, בד"כ, המרכיב המבורך של שיתוף הפעולה.
כך, המיקוד על זכויות האדם של היחיד, ביחד עם ההתבוננות והלמידה של עולם היחיד היא המאפשרת לנו להבחין בגדולה האנושית ולא להחמיץ אותה – ואז אנו מסוגלים לטפח אותה בחברתנו. חברה שמסוגלת להבחין בגדולה גם יכולה לתת בידי האנשים הגדולים באמת את הנהגתה ובכך לזרז את התקדמותה ואת התפתחותה. היזמה הפרטית של היצרנים הגדולים היא זו אשר מקדמת חברה, ולצורך פעולה יעילה של יזמה זו יש צורך במידת חופש שתאפשר ליחידים המחזיקים ביזמה פרטית לממש את כישוריהם היחידאיים. חברה אשר איננה מכירה בערך עבודת היחיד, בד"כ חברה אשר בה היחיד אינו נחשב אלא לבורג במכונת העולם החברתי, איננה מותאמת לתנועה של יזמה חפשית והיא תאיט את מהלכה עד לשיתוק. איך יתכן, אם כן, שחברות עריצות, כאלה שבהן אין מכבדים את זכויות היחיד, את הגדולה ואת החופש, מצליחות שלא לגווע? התשובה לכך היא שהצלחתן היא הצלחה של גנבים. חברה כזו נושמת, תוך מחנק מתמיד, את דלק היזמה הפרטית של תרבויות אחרות, חפשיות יותר, או של יחידים, אשר מצליחים לצוף מעל פני המים ולשחות נגד הזרם בחברתם.