בחירה כמיקוד
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 954
בחירה כמיקוד
הויתור נתפס כמעלה מוסרית בשל גישות מוסריות רבות הנכשלות בהבנתו ורואות אותו כהקרבה. אך דבר זה קיים רק אם רואה האדם את פעולת הויתור ככזו החפצה בהפסד ולא ברווח. בהקשר מבולבל זה, נראית אי המוסריות כמתבטאת בסירוב להקריב בזמן שלמעשה על האדם המוסרי לסרב להפסיד, אך לא לוותר. כי מבחינה מעשית, הויתור הוא הכרחי בכל פעולה השואפת לרווחים – וזו איננה הקרבתית (לפחות לא במובן הנוצרי-אלטרואיסטי), כי אין הוא אלא ביטוי מעשי של המיקוד.
בכתביה מדגישה ראנד כי קיים קשר בין הבחירה האנושית לפעולת החושים במיוחד בתחום ההתבוננות, שבו מתמצה הבחירה האנושית לכדי מיקוד במציאות, המתבטא ביחס שבו העין, למשל, מבצעת התמקדות בגורם מסויים במציאות על חשבון הראיה המפוזרת הרואה את כל המרחב שלפני העין האנושית ולא רק גורם מסויים בכל ראייה.
למעשה, כדי להשיג יותר יש הכרח להתמקד – ואת זאת יודע האדם כנכון בכל תחום שבו יש לו ענין לקיים מאמץ שנועד להשגת ערכים כלשהם. במונחים של משאבים, יש לרכז משאבים בהקשר של סדר עדיפויות ולצורך זה יש לקצץ, בסולם העדיפויות, בנמוכות לטובת גבוהות יותר, מה שמשמעו להגדיר את הנמוכות יותר כמיותרות, לפחות לזמן מסויים.
זה ברור לכל כי כדי להגיע להישג גבוה בעסקים, לימודים או ספורט, יש להשקיע בהם משאבים – מאמצים, זמן, כסף וכיו"ב - בצורה נחושה, אשר, באופן טבעי המתבקש הגיונית, גם תצמצם את היקף הנושאים שבהם ניתן לעסוק למספר מסויים של נושאים אשר ייבחרו מבין כל אלה האפשריים.
מכך נובע כי משמעותה המעשית של בחירה היא ויתור מגמתי. זו, למעשה, המשמעות ההגיונית של הבחירה – צמצום אפשרויות לצורך הגדלת היעילות הטיפולית במרחב האפשרויות הפתוח לפני העושה.