רציונליות אובייקטיבית וסובייקטיבית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1148
רציונליות אובייקטיבית וסובייקטיבית
בשיחת רדיו שבה השתתף לאחרונה הגדיר הפרופסור אומן, חתן פרס נובל, "רציונליות" כ"פעולת היחיד לקידום עניניו" – ובהתאמה לכך, אמר, יש גורמים רבים שפעולותיהם רציונליות אף אם איננו מסכימים איתם, כמו אלה של המחבלים-המתאבדים.
גישה זו לרציונליות, המקובלת בעולם המדע ומן הסתם בתחומו של מר אומן, היא מסוכנת ומטעה; רציונליות כזו איננה אלא רציונליות סובייקטיבית, שממנה יכול להשתמע – וניתן להבין – כי גם פעולות הרסניות ורצחניות של בני אדם עלולות לשאת על עצמן תוית חיובית של פעולה לפי השכל, או הצדקה בנוסח הפוסט-מודרניסטי הידוע כ"כל אחד והאמת שלו".
ואין ספק כי לא להצדקה כזו נתכוון הפרופסור בהגדרת הרציונליות שלו, אלא לציון המושגי האפייני בתחומו המדעי לפעולה שכלתנית מנותקת מהקשר, כלומר פעולת השכל כשלעצמה, כשהיא מנותקת ואיננה שופטת את מידת הרציונליות שיש באותם ענינים שהפועל מבקש לקדם.
ציון מושגי מדעי זה אין כוונתו רציונליות במובנה המלא אלא הסובייקטיבי – ואילו רציונליות אובייקטיבית מתייחסת להקשר המלא שבו מתקיימת הפעולה הנשפטת.
במלים אחרות, מדובר במקרה של המנעות מ"שיפוטיות" במישור המוסרי האובייקטיבי הכללי. אך במציאות, אין פעולת השכל מנותקת מהקשר מוסרי. אם אנו רוצים לדעת באם מדובר ברציונליות אובייקטיבית, יש לשפוט אותה תוך לקיחה בחשבון של הקשר זה.
לכן, כדי למנוע אי הבנה זו, המבוססת על ההפרדה בין פעולת השכל המנותקת מהמציאות לבין הערכה שכלתנית כוללת של מידת הצדק האובייקטיבי של פעולה, יש לדייק פילוסופית ולהשלים את התיאוריה של זוכה פרס הנובל הנכבד באמירה הבאה: שיפוטם של פעולות בני אדם חייב להיעשות בהקשר מלא, כזה הלוקח בחשבון גם את מידת הרציונליות של המערכת הרעיונית שבה הם אוחזים. במלים אחרות: כדי להעריך את מידת הרציונליות האובייקטיבית יש לבדוק באיזו מידה תואמים הענינים שאותם מקדמים בני אדם את המציאות; מידת התאמתם של ענינים אלה למציאות היא המידה שבה הם – והמחזיקים בהם – רציונליים וצודקים גם יחד.
פילוסופית, רציונליות סובייקטיבית היא סתירה במונחים; צורות הגדרה חלקיות כאלה של רציונליות מצדיקות גישות הקוראות לוותר על השכל לטובת הרגשות, האינטואיציה וכו'
אך אלה, המוצגים, בהקשר זה, כמהויות ידיעתיות שתואמות טוב יותר את המציאות, אינן אלא השכל האנושי במקרה הטוב או חלק החיה שבאדם במקרה הפחות טוב.
טעות הבחנה זו, המאפשרת לנו להבחין ולנגד בין רציונליות לצדק וכתוצאה מכך לראות רציונליות כאילו היא מנוגדת להקשר הצדק המלא, הוא המחיר היקר שבו אנו משלמים על הגבלת מושג הרציונליות לתחום הסובייקטיבי של עולם היחיד.
לכן, שומה עלינו לתור כל העת אחר רציונליות אובייקטיבית, כדי שתהווה בידינו כלי שיפוטי לצורך טיפול בהקשר הכולל של המציאות.