על ביקוש הידע
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 687
על ביקוש הידע
כשאדם הוא מוסרי (כלומר: חי נכון) הוא מבקש מהחוכמה (הפילוסופיה) וההגות שתאשרנה את דרך חייו ותסברנה את הנכונות במה שהוא עושה. הוא מעוניין בהקצעה וגימור בפרטים של מה שהוא יודע על נכונותו באופן כללי. בכל פעם שאדם כלשהו הולך ללמוד משהו הוא יודע את העקרונות הכלליים של החומר שאותו הוא עומד ללמוד - אחרת לא היה יודע עליו וממילא לא היה מעוניין בו. אדם המעוניין ללמוד כלכלה יודע מהו תחום זה ולמה הוא משמש ואדם העומד ללמוד נהיגה יודע מהי נהיגה - אחרת לא היה רוצה ללמוד.
למידה היא תמיד התחלה במצב של ידע מסויים וסיום עם ידע טוב יותר, מפורט יותר ומשוכלל יותר. בהקשר הפרטים נע האדם מחוסר ידע לידע - שכן הוא למד פרטים שהיו חסרים לו, אך בהקשר הכולל כל לימוד מגיע האדם מידע קטן לידע גדול. היחס בין הידע הקטן לידע הגדול הוא היחס שבין המופשט למסויים ובין העקרוני למיושם.
היחיד יודע, עקרונית, נושאים רבים - ויתכן כי, למעשה, הוא יודע (או, לפחות, יכול לדעת) את כל הנושאים כולם. ידיעה זו היא תוצאת למידה כללית הנובעת מידיעתו העקרונית את חוקי המציאות. הידיעה שאנו קוראים "פילוסופית" היא ביטוי מושגי לסדרת עקרונות המוחזקת ע"י כל יחיד באופן מטפיסי לצורך מפגש עם המציאות. לכן אנו אומרים כי מציאותית מחזיק כל אדם בפילוסופייה – או בחכמת חיים.
לפעמים נאמר גם על חיות כי הן חכמות ולא נטעה. אלא שחכמתן של חיות איננה מושגית ולכן אין לה שליטה לגבי בחירת טבע חוכמתה או איכותה, מה שאין כן אצל האדם, היכול לבחור לא רק את כמות הידע שבידו אלא גם את איכותו וטבעו.
כשהיחיד בוחר ללמוד מקצוע, הוא עושה את בחירתו מתוך מבחר האפשרויות שמציג לפניו הידע שלו. דבר זה נעשה לפי מפתח התאמתו האישית לנושא המושך אותו ביותר. פעמים רבות זהו נושא שהאדם כבר יודע עליו רבות - וזהו מניע לגיטימי לרצות לדעת עליו יותר ואף להפוך לחוקר חלוץ בתחום זה.
כל ידע מסתכם במוצר שמביא תועלת ליחיד; המוצר הפילוסופי הוא ידע מפורט לגבי תכנון רוחני לעתיד ומבקר רעיוני בונה. אדם בריא איננו פרגמטיסט – הוא יודע שהעובדה שדברים שעשה בעבר הצליחו איננה מהווה, כשלעצמה, הבטחה להצלחה שלו בעתיד. הוא יודע כי יש רק דרך אחת להבטיח הישג באמת והיא הידיעה. הוא מבקש מהחכמה ומהדיון הפילוסופי להנחותו בצורה ביקורתית ולהצביע לו על נכונות – או כשלי - הדברים שעשה, שהוא עושה ושיעשה.
מבחינה פסיכולוגית, מהווה אישור פילוסופי פרס שנותנת הרמה המושגית לרמה החווייתית. הידיעה המדוייקת על כך שמה שעשית היה נכון ושהדרך בה פעלת היתה צודקת, משלימה ומעניקה גימור לידיעה העקרונית. מבחינה זו, משול האדם המבקש את הידע הפילוסופי המפורט למי שבנה רהיט גס ומעבירו לידי אחר בכדי שזה יחליקו ויצפהו בלכה. אשתמש בדוגמה זו בכדי לציין שתי נקודות נוספות: א.איש הלכה גם הוא זקוק לנגר. ב.הנגר זקוק לאיש הלכה פחות משזה זקוק לו. משמעותו של דבר היא שבסחר שנעשה בין מתמחים אין היזדקקותם זה לזה שוות-ערך.
לכה נטולת רהיט היא חסרת משמעות מבחינה קיומית והיררכית היא נובעת באופן משני מהעובדה הראשונית של קיום הרהיט. כך הוא לגבי פילוסופיה שאיננה מוסבת לטיפול בבעיות המסוימות של החיים: חכמת יסוד הכרח לה שתתקיים במידת מה בדעתו של כל אדם - הרצאות הפילוסופיה והדרכתה את האדם משלימה את הידע שקיים אצלו. (מבחינה זו, משולה הפילוסופיה המודרנית ללכה שלא רק שאיננה זוכה לרהיט - אלא שלא ניתן לצפות בה רהיטים כלל - או שאם תצפה רהיטים היא תגרום להם נזק בשל הניגוד שבין המבנה הכימי שלה למבנה הרהיט).