ידיעה כמהות מטפיסית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 806
ידיעה כמהות מטפיסית
אף כי הידיעה האנושית מטופלת במסגרת תורת ההכרה, יש לידיעה קיום מטפיסי; לאור זה, מכיוון שמבחינה מטפיסית ידיעה היא אחד מהקיימים הראשוניים, האפיסטמולוגיה – תורת ההכרה - העוסקת במהותה של הידיעה, מתייחסת אליה גם במסגרת התייחסות למהותו של מה שנמצא. על רקע זה, הידיעה ואי הידיעה יבואו במציאות לידי ביטוי בזוגות משלימים, כמו שאלה ותשובה, כשהשאלה מייצגת את אי הידיעה והתשובה את הידיעה.
באמנות מהווה הזיווג של שאלה ותשובה יסוד של קבע, אפילו כאשר אינו מוגדר ככזה מבחינה מושגית, כלומר במלים. כבר בנעימה היסודית ביצירה המוסיקלית קיים מה שניתן לתאר כשאלות ותשובות, וקל וחומר בעלילת רומן, במחזה או בסרט. בכל אלה ישנו מצב של אי ידיעה שהופך, בשלב מסויים, לידיעה. מכך ניתן ללמוד שהעקרון השולט הוא יחסיות, יחסיות אי הידיעה לידיעה, כפי שתשובה מסויימת מתאימה לשאלה מסויימת.
את הידיעה כמהות מטפיסית ניתן לראות כהיבט קיים של כל המהויות במציאות.
כחלק מתהליך הלמידה השאלה איננה פחות ידיעה מהתשובה. היא, אולי, פחות מידע - במובן זה שהיא מייצגת שאיפה למידע שחסר, אך השאיפה לידע היא חלק מהידיעה: מהידיעה כפעולה.
ידיעה היא פעולה או, יותר נכון, ידיעה היא מהות שיש לה היבט רוחני, פעיל, למול ההיבט החומרי, שהוא עצם הידיעה. הידיעה קיימת כפעולה חיה של מהות חיה - וכקשר בין יודע ונודע.
חפץ, למשל, יכול להיות תשובה ו/או שאלה. הוא יכול להיות שאלות כמו "מה זה?", "ממה זה מורכב?", "מי עשה את זה?", "מה צודק בזה?" ו"מה זה עושה?" או התשובות על השאלות האלה בדיוק.
במובן זה קיומם של כל הנמצאים יכולים להכיל, ביחד עם ההיבט המטפיסי שלהם, היבט אפיסטמולוגי הנוגע לאפשרות נגיעתם לידיעה. בהקשר זה, אף הידיעה עצמה, שעצם מהותה נדונה בתורת ההכרה, היא בעלת מאפיינים מטפיסיים, הנוגעים לזהות המיוחדת של טבעה.