ידיעה לא מושגית

 

ידיעה לא מושגית

עובדה היא שבין הלידה לשליטה בשפה יש תקופה שלמה שבה מתפתח האדם מבחינה ידיעתית בצורה לא מושגית, לא פילוסופית ולא לוגית - ותקופה זו בונה את העובדות הללו בתודעתו. דבר זה הוא תשובה ניצחת להרבה בעיות שיש היום במסגרת פילוסופיות "רציונליות" לגבי קיום למידה לא מושגית ובכ"ז אנושית.

בנוסף לענין התשובתי יש לדבר השלכות מכריעות על צורת התפישה הכללית שלנו לגבי ההתפתחות האנושית: זוהי הידיעה היסודית המבטאת את הקשר היסודי של כל דבר לכל דבר, כלומר את האחדות של הכל כשלם בלתי מפוצל - ואת הדינמיקה של שלם זה: לא מדובר בשלם סטטי, אנונימי ואימפוטנטי אלא בגורם דינמי, פעיל. מה פעולתו? איחוד. תפישת האיחוד היא תוצר של העברת המיקוד שלנו משדה לשדה. ניתן לדמות זאת לספקטרום שכאשר אנו מחילים אותו על מהות היא מקבלת את תכונתו.

זוהי המקבילה לרעיון של הצורה. זה איננו שונה, עקרונית מצבע ירוק, מידת אורך וצדק, כלומר: מושגים אלה יכולים להתקיים כשלעצמם במימד לא מסוים וגם להיות מורכבים על דברים אחרים, מסוימים, כדי לתת להם את האיכות שהם מייצגים. לדוגמה:

א: הירוק הוא אחד הצבעים ואנו מכירים אותו כ"ירוק". יחד עם זה אנו מכירים כסאות, שולחנות וצנצנות ירוקות ולא ירוקות, וירוק כהה ובהיר, שקוף וכיו"ב.

ב: ידי קצרה ביחס לרגלי. שולחן האוכל קצר ביחס לכוננית הספרים.

ג. החלטת בית המשפט בענין מסוים הייתה צודקת. למעשה, כל פעולה יכולה לבטא צדק.

אין לנו שום יסוד להניח שלמידה זו, שבאמצעותה מגיע התינוק למושגיות ומתוך כך לחשיבה לוגית ופילוסופית, מסתיימת עם למידת המושגים. יתרה מכך, יש סבירות גדולה – ואף וודאיות – בהנחה שתהליכי הידיעה ה"טרום-מושגיים" הללו אינם חייתיים ואינם קדם-מושגיים אלא אנושיים, כלליים ומתמידים. ככאלה הם יכולים להיות מייצגים של שלב התפתחות ראשוני, כמו זה שיש לילד, או של שלב מתקדם, כמו זה של אדם בוגר, שהרבה לעסוק בחשיבה.

במקרה הראשון, זה של הילד, עובר הוא ממצב של ידיעה לא מושגית, כאשר אין הוא שולט עדיין במלים, למצב של ידיעה מושגית בתקופת רכישת השליטה בלשון. אך בהיותו בוגר, כשכבר רכש שליטה בלשון והוא משתמש בה במלואה, הוא לומד רובד חדש של ידיעה לא מושגית, כזה המבוטא גם באמנות, אך לא בלבד: האדם הבוגר לומד כי את הידע המושגי מקדימות תחושות ידיעה ברמות שונות. לעתים נקראת ידיעה זו, באין מושג מתאים יותר לה, "אינטואיציה", אך אין זה אלא כינוי שמשמעותו זיהוי העובדה שיש לאדם יכולת לקלוט מידע במציאות – ולא מדובר במידע חושי, אלא בתפישת התרחשות עובדתית עוד לפני שזוהתה באמצעות מושג.

לצורך הבנת אפקט זה אין צורך להפליג לרבדים מיסטיים; די אם נחשוב על חוקר שמגלה בעל חיים שטרם זוהה על ידי המדע או על אסקימואי המטייל במדבר ופוגש דברים רבים שאינם כלולים בתפישת המציאות שלו – ולכן, מתוקף כך, אינם מיוצגים בתודעתו מבחינה מושגית. כך או כך, חשיבות זיהויו של ידע לא מושגי נמצאת בעובדת היותו שלב ידיעתי קבוע של ההתפתחות הידיעתית האנושית וככזה תנאי להתפתחותו הידיעתית העתידה.