ידיעה

 

ידיעה

מתח והתרה באמנות שקולים לאי-ידיעה וידיעה. זוהי אחת הצורות הקבועות בהן נתקל האדם בידיעה, מבין ההיבטים השונים והמגוונים במציאות שבהם הוא נתקל בה.

ידיעה כמהות מטפיסית היא היבט קיים של כל המהויות.

מכיוון שמבחינה מטפיסית מה שיש במציאות כולל את היבט הידיעה, האפיסטמולוגיה עוסקת במהותה של הידיעה, כלומר במהותו של מה שנמצא. על רקע זה, הידיעה ואי הידיעה יבואו בזוגות משלימים, כמו שאלה ותשובה, כשהשאלה מייצגת את אי הידיעה והתשובה את הידיעה.

בעלילת רומן, בסרט או במוסיקה ישנו מצב של אי ידיעה שהופך, בשלב מסוים, לידיעה. מכך ניתן ללמוד שהעקרון השולט הוא יחסיות, יחסיות אי הידיעה לידיעה, כפי שתשובה מסוימת מתאימה לשאלה מסוימת.

גם השאלה מכילה ידיעה; השאלה איננה פחות ידיעה מהתשובה. היא, אולי, פחות מידע - במובן זה שהיא מייצגת שאיפה למידע שחסר, אך השאיפה לידע היא חלק מהידיעה: מהידיעה כפעולה.

ידיעה היא פעולה או, יותר נכון, ידיעה היא מהות שיש לה היבט רוחני, פעיל, למול ההיבט החומרי, שהוא עצם הידיעה. הידיעה קיימת כפעולה חיה של מהות חיה - וכקשר בין יודע ונודע.

חפץ, למשל, יכול להיות תשובה ו/או שאלה. הוא יכול להיות שאלות כמו "מה זה?", "ממה זה מורכב?", "מי עשה את זה?", "מה צודק בזה?" ו"מה זה עושה?" או כל השאלות האלה בדיוק.

נתונים נוספים