הידיעה האנושית כתנאי לשימור הזהות

| הדפסה |

פרטים: עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37; כניסות: 703

כל חי קיים צריך לבצע פעולה מסויימת כדי להישאר קיים, אך בנוסף לקיום עליו לפעול בצורה המותאמת לטבעו המסוים כדי לחיות כטבעו. כשמדובר באדם מדובר בפעולות הידיעה המיוחדות לאדם.

מתישהו מגיע מישהו למסקנה שאחד ועוד אחד שוים שניים, שיש דרך מסויימת שבאמצעותה ניתן לגדל חיטה, ושהאדם נועד לאושר. כשהוא יודע זאת, הוא יודע שזה חשוב לומר זאת, לכתוב זאת ולהעביר זאת לילדיו, לרעיו, לעמו ולדורות העתיד.

כשהוא יודע שזה חשוב, זה איננו משנה לו מי וכמה הם המסכימים עמו ואם בכלל. את האמירה צריך לעשות זה שיודע מה לומר, כפי שהסוס חייב לדהור והדג לשחות. מחוייבותו לעשות זאת כמוה כמחוייבות לנשום לצורך חיים.

כפי שהדג מבטא את מהותו בשחיה והסוס עושה זאת בדהרה מבטא האדם את מהותו בידיעה האנושית, הכוללת את המחשבה, האמירה והכתיבה, שמהן נובעות גם פעולות הרחבת הדעת של האנושות והקידמה הכללית. המשותף לכל אלה הוא שבעל הזהות מבצע את הפעולה המיוחדת לו כדי לשמור את הזהות המיוחדת של עצמו בנוסף לצורך שיש לו לשמור על קיומו כחי.