הידיעה האנושית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1126
הידיעה האנושית
מבחינה מטפיסית, מגדירה אין ראנד את היחס בין שלושת המושגים האקסיומטיים היסודיים של המציאותיות בנוסחה: קיום = זהות. תודעה = זיהוי. נוסחה זו קושרת את מושגי הקיום, הזהות והתודעה במצב של משולש שצלעותיו קשורות זו לזו ומתייחסות אהדדית זו לזו, כך שלכל אחד מהמושגים יש ביטוי בשני האחרים, שממילא יוצאים ממנו ונפגשים ביניהם בקודקוד שממולו.
בזמן שברורה ומספקת הדרך שבה נפגשים מושגי הקיום והתודעה ומשלימים זה את זה, יש מקום להוסיף ולציין, בהקשר של מושג הזהות בהשלכתו לתודעה, את המאפיין היסודי של זהות התודעה האנושית, שהוא הבחירה החופשית.
בהקשר זה מציגה ראנד את אחד מזיהוייה החשובים ובעלי ההשלכות הרבות ביותר, שהוא הקשר ההכרחי שקיים, כאשר מדובר בתודעה אנושית, בין תודעה לרצון ו/או בחירה חופשיים. בהקשר זה תופיע הנוסחה: תודעה אנושית = בחירה חופשית. משמעותה של נוסחה זו היא שהיחס בין התודעה האנושית לבחירה אינו כזה של מרכיבים אלא של היבטים חופפים ומשלימים. כלומר: הבחירה מבטאת את זהותה של התודעה האנושית, בשל כך שתודעה זו פועלת באמצעות הבחירה.
לפיכך ניתן לומר על התודעה האנושית שהיא תודעה בוחרת, כלומר: שהבחירה היא הדרך שבה היא פועלת, ורק באמצעות הבחירה יכולה הידיעה האנושית להתבצע. דבר זה נוגע ישירות לאקסיומת הזהות, שכן הוא מגדיר את זהותה הייחודית של התודעה האנושית.
אצל האדם קיים סוג מיוחד של מצב תודעתי שהוא בעל אופי מטפיסי (כי הוא נובע מטבעו היסודי של האדם ואינו תלוי בהסכמתו או בשליטתו). תודעה מותאמת לשלושת האקסיומות המטפיסיות בכך שהיא קיימת, שהיא מייצגת ידיעה ושיש לה זהות מסויימת. חופש הבחירה האנושי הוא המבטא את זהותה הייחודית של הידיעה האנושית.
הסיבה להעלאתו של חופש הבחירה הן בהקשר של מטפיסיקה והן בהקשר של זהותה המסויימת של התודעה האנושית היא בעיקרה היותה של הבחירה הדרך שבה פועלת התודעה האנושית. זו גם הסיבה מדוע ניתן להגדירה כתודעה בוחרת שמהווה, מבחינה מטפיסית, סוג מיוחד של תודעה. דבר זה משמעו שעבור התודעה האנושית, הבחירה איננה בגדר אפשרות אלא תנאי, כלומר הכרחיות שאיננה מאפשרת ברירה. למעשה, חייב האדם לבחור – ובמובן זה גם בחירה שלא לבחור היא בחירה.
בין המהויות החיות במציאות, הנזקקות לידע ולידיעה כדי להתקיים, האדם – בשל חופש הבחירה שלו - הוא היחידי שיש לו שליטה רצונית ישירה על הידע שברשותו. בהקשר זה, הבחירה היא המגשרת על הפער שקיים במציאות בין מצב של אי ידיעה למצב של ידיעה. פער זה יכול להתקיים בה בכמה רמות: החל בהבדל שבין חוסר הכרה להכרה, בין חוסר מיקוד למיקוד, בין מהויות חסרות תודעה למהויות בעלות תודעה אוטומטית, לא בחירתית, ששייכות בד"כ לבעלי חיים שידיעתם אינה נבחרת על ידם.
קיומה של הבחירה כמאפיין של התודעה האנושית הוא התנאי לקיומה של ידיעה אנושית, כלומר של ידיעה שיש בה הכרה ביכולתה לטעות, הכוללת יכולת לבירור ההבדל בין אמת ושקר, נכון ומוטעה. מבחינה זו, הידע שקיים בטבע האדם מבלי שנבחר על ידו איננו נחשב למאפיין של התודעה האנושית.