אינטיליגנציה, תבונה וחוכמה

 

אינטיליגנציה, תבונה וחוכמה

האינטיליגנציה (מנת-משכל) היא יסוד התבונה. מנת-משכל היא יכולת שכלית יסודית הנמצאת בידי היחיד, ואשר באמצעותה הוא מסוגל להבחין בקשרים וביחסים הפנימיים בין מרכיביה של מהות. תבונה היא יכולת ידיעת המבנה והיא מתקיימת כאשר מנת המשכל האישית ממומשת.

בדיוק כפי שחכמתו של החכם תגבר ביחס ישר לאינטיליגנציה שלו, כך גם תגבר ביחס זה טפשותו של הטיפש האינטיליגנטי. חכמה היא היכולת לראות את מקומה של מהות נבחנת בהקשר הכולל של המציאות, לראות את התמונה הכוללת, לאחד את חלקי התמונה ומרכיביה ומכך גם לדעת את משמעותה של מהות מסויימת, הבאה לידי ביטוי על ידי הנחתה על רקע ההקשר הכולל של המציאות השלמה.

הבנת מערכת יחסים מושגית זו היא היסוד להבנת העובדה שאיש בעל מנת-משכל לא גבוהה במיוחד יכול להיות חכם יותר מאדם בעל מנת-משכל גבוהה יותר ממנו. דבר זה נובע מכך שיכול אדם להיות בעל הידע הגדול ביותר בתחום מסוים מבין בני האדם – ולמעשה כל אדם מחזיק בידע הגדול ביותר לגבי עצמו לפחות ברמה תחושתית – ואף על פי כן הוא יהיה טיפש גמור אם הוא לא יידע איך לשלב ידע גדול זה שיש לו בתמונה הכללית של המציאות.