רווח ונתינה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 720
רווח ונתינה
הרווח הגדול ביותר נמצא בנתינה. או: העיקרון המטפיסי היסודי ביותר להשגת רווח הוא ההשקעה; כדי לקבל יש לתת. כל אמהות טבעית מכירה על עצמה את הרצון להניק כדי להשיג סיפוק - ובהתאם לכך יותר אימהות רצות אחר ילדיהן כדי לטפל בהם ולהאכילם מאשר להיפך; האם גילתה כבר באופן טבעי את הסוד הידוע הזה, אשר הטבע יצק בגופה: את הידיעה שהנתינה היא הדרך להשגת רווח. מה שבמונחים כלכליים נקרא בפי אנשי עסקים השקעה אינו אלא יישום אחד של העיקרון שביסוד כל רווח במציאות עומדת השקעה; בכדי לקבל אתה חייב לתת.
למעשה, גם מבחינה חשבונאית, לשונית ולוגית מוגדר הרווח כיחס בין הוצאה (השקעה) להכנסה; במובן ברור, כל פעולה היא הוצאת אנרגייה למטרת השגת ערך ועל כן כל פעולה היא, למעשה, השקעה למטרת הפקת רווחים. התפישה האפלטוניסטית-נוצרית-קולקטיביסטית-אלטרואיסטית השולטת בחברתנו מנסה להכחיש את העיקרון הזה על ידי השמצת הרווח בכל צורותיו ועל ידי כך מקשה על ההתאמה בין רוחו של האדם למציאות. בשל כך מאמינים רוב בני האדם כי שאיפת רווח איננה דבר מוסרי.
אך שאיפה זו לרווח היא אחת השאיפות הטבעיות ביותר שקיימות במציאות; בנוסף לכך, אין היא מוגבלת לאדם: אין יצור חי אשר אינו פועל כדי להשיג רווח. באותה מידה, אין היצור החי יכול להשיג רווח ללא מידה מסויימת של מאמץ. המאמץ המושקע היא הנתינה, אשר בעולם החי נמצאת אצל כל אם המעניקה מזון לצאצאיה או נשר המביא טרף למשפחתו.
כנראה שמקור ההתנגדות המוסרית לרווח בהתנגדות מסויימת לסוג מסויים של רווח, אשר זוהה, למעשה, כהפסד. כלומר: מה שנראה בהקשר מסויים, מוגבל (כמו בפרק זמן מסויים) כרווח ומסתבר לאחר מכן כהפסד. זיהוי כזה, אם הפך לדוגמה וקיבל, באופן מוטעה, מעמד גורף, הוא שהביא, כנראה, לתפישה שהרווח שלילי. ביחד עם השקפה זו, נוצר גם הרעיון שנתינה איננה רצויה, על אף שבתחומים רבים טבעי הדבר, כפי שראינו, הרצון לתת.
המנסים להציג את שאיפת הרווח כבלתי מוסרית ומנסים לבקר אף את שאיפתם העצמית לרווח על ידי סוגים שונים של ויתורים, דורשים גם מאחרים לוותר על רווח ועל שאיפה לרווח ורואים כלא מוסריים את כל מי ששואף לרווח.
מכיוון שהרווח, כפי שראינו, הוא ענין מטפיסי ולא ניתן להתחמק ממנו, מה שקורה בעקבות נטיה זו להציגו כלא-מוסרי הוא פיצול ישומיו של הרווח לשניים: לכאלה שנקראים שאיפה לרווח וכאלה שאינם נקראים כך. זה מאפשר, כמובן, להגדיל עוד יותר את הפער בין התודעה למציאות, מכיוון שכאשר יש אי התאמה כזו ביישום זה נהפך לעובדה שניתן להסתמך עליה כעל הוכחה לענין זה: אם אדם מתייחס לפעולה להשגת כסף כאל פעולה ששאיפת רווח מונחת ביסודה ואל פעולה של נתינת כסף כאל פעולה שאיננה שואפת לרווח אז הוא, במו רוחו, בהתייחסו לחלק מבקשת הרווח שלו כאילו אינה כזו – וקל וחומר אם הוא סובר שזו מכוונת להשגת הפסדים - יוצר עובדתי אשר אינו בבואה נאמנה של המציאות אלא של טעויותיו.
כך מונצחת הטעות הפילוסופית בעובדות מלאכותיות שהן מעשי ידי אדם, עובדות ההופכות, בהצטברן להסטוריה אנושית שלמה, שקר בעל היזק עמוק; לאחר מכן ניתן להשתמש בו פעמים רבות בכדי להוכיח - מעגלית, כמובן – את אותה טעות פילוסופית שמלכתחילה לא היה לה יסוד במציאות – שלהפסד יש רווחיות מוסרית.
הכשל המעורב בדבר הוא כזה: אם מאמין אדם שרווח אינו מוסרי, הוא יהיה עצוב כשירוויח. בעקבות הדבר, עצב זה ייתפש על ידו כהוכחה לכך שהרווח גורם לשלילה. צריך אדם להיות בעל כושר הבחנה מעולה כדי לדעת להבחין בהבדל שבין אי הנעימות שנובעת מהנחות היסוד המוטעות שלו לבין אי נעימות שנובעת מעובדת מציאות אובייקטיבית שאינה תלויה בהנחותיו.
זוהי דוגמה לשלד טעות שרקם לעצמו גוף של מעשים מוטעים ועתה הוא טוען לגוף של קיום במציאות כגוף עצמאי. כתוצאה מקיומו של "גוף" זה סובר חלק גדול מן האנושות כי רווחיות אינה מוסרית וכי יש לשאוף לפעולה לא רווחית. בהתאמה לכך, נתפש הסימן למוסריות סבל ומן המקובלות היא שהאדם אינו מעוניין בנתינה מכיון שמשמעה הפסד. דבר זה מבסס, עבור רבים, את הטענה לאי מוסריותו הטבעית של האדם.
אך בניגוד לגישה התומכת במוצהר בפעולה לא רווחית, ונשענת על רעיון שאין האדם מעוניין בנתינה, מערכת עצומה של פעילויות אנושיות רואה רווח בנתינה ומוכיחה ששני אלה גם יחד אינם נכונים: שהאדם נהנה מנתינה – ושיש רווח גם בפעולה "לא רווחית" מסוג זה... ניתן היה להסתפק, לצורך הדגמת הנושא, בעובדת היותן של חנויות המתנות נפוצות כל כך בעולם המערבי; רווחיהן הגדולים של אלה הן עדות לנטייתו הטבעית של האדם לתת ולהנאה שהוא מפיק מנתינה.
הדבר מוכיח כי, כך או כך, נהנה האדם מלתת, גם אם אין הוא מגדיר בצורה מסויימת את צורת הרווח שהוא מבקש להפיק. במקרה המסויים של מתנה, נמצא הרווח בתחושת ההנאה של הנתינה עצמה, עוד הרבה לפני שמסתבר אם ההשקעה הגלומה בה היתה רווחית או לא.