פוליטיקה, כלכלה ומוסר

 

פוליטיקה, כלכלה ומוסר

אין במציאות האנושית קו גבול המבחין באופן חריף בין פוליטיקה לכלכלה, ובין שני תחומים אלה למוסר. למעשה, אין אפשרות לנתק תחומים אלה זה מזה ומי שעוסק באחד מהם משפיע בהכרח גם על מחשבות, החלטות ואירועים שנוגעים לשני האחרים.

בהקשר של פוליטיקה, חשוב להבין כי תנועה פוליטית, כמו תנועות רבות ואולי כל תנועה, איננה מרוויחה רק מכך שהיא מצליחה להשפיע כלפי חוץ אלא בעיקר מכך שהיא משפיעה כלפי פנים, כלומר במה שהיא תורמת לאנשיה שלה.

הדבר קשור בעקיפין לכך שידוע כי עסק שנפתח כדי לטפל בקהל לקוחות מיועד למטרת הבאת רווחים ליוזמיו. במלים אחרות: כשפותחים עסק עושים זאת לא למטרת תרומה כללית לבני אדם אלא למטרת עשיית רווחים. אלא שאין ניגוד או סתירה בין שני אלה, אלא השלמה. בכך מתבטא גם ההבדל ההשקפתי שבין אגואיזם לאלטרואיזם: בזמן שהראשון אינו מבחין או מפריד בין רווח עצמי לרווח כללי, השני רואה בכך ניגוד.

אך הפרדה זו לא קיימת במציאות העובדתית אלא רק במיקודם של בני האדם הפועלים; מאידך, מיקודם הוא שיקבע את איכות פעולותיהם במציאות. כשעסק גדול – כמו מק'דונלד, קוקה קולה, מייקרוסופט או שברולט – מוקם כדי לעשות רווחים שלא על ידי אלימות הוא מהווה מבחינה חברתית גם נקודת סיוע, העלאת הרמה הכללית של החברה ושדרוג לכל מי שעוסק עימו, ומבחינה זו הוא מעניק רווחים לא רק למקימין היצרניים אלא גם לצרכניו.

למעשה, רואה היצרן התבוני לא רק מצב של שלמות שאינו מאפשר סתירה בין שאיפתו לרווח אישי לבין רצון צרכניו ברווח כזה, אלא אף תלות שהיא תנאי הדדי בין שני סוגי הרווחים. שכן, רק אם יעשה כמיטב יכולתו להביא רווח ותועלת לצרכניו יוכל להשיג לעצמו רווחים.

מבחינה זו ניתן גם לראות איך המוסריות האנוכית, אשר מנחה את האדם לעשות למען הגדלת קנינו הפרטי, קיימת גם ביסוד התועלת שהוא מביא לחברה. בכך יש משום השלמה ותיאום בין עניני היחיד והחברה, ובין ההיבט הפוליטי, הכלכלי והמוסרי של המציאות האנושית.