נתינה כהשקעה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 748
נתינה כהשקעה
בתרבותנו נהוג לחשוב כי לנתינה יש מעמד מכובד כי היא איננה רווחית ואולי, אפילו, הפסדית. דבר זה איננו נכון כי גם במקרה ומדובר בהענקת תרומה לנזקק יש רווח גדול בתחושת הסיפוק של הנותן. אך לא מדובר במקרה נדיר או מיוחד אלא בביטוי של עקרון, האומר שלמעשה כל נתינה תבונית היא רווחית.
ולא זו בלבד אלא שנתינה מניבה את הרווחים הגבוהים ביותר. משפט זה יכול להתפש בתחילה כסתירה כי במונחים של המחשבה ההגיונית נראה שאם אני נותן הריני מקטין את מה שברשותי מכיוון שאני מוציא חלק מקניני החוצה אל מה או מי שאינו עצמי, אך אם נתאר לעצמו לצורך המשל או הדוגמה שנתינה היא, למעשה, הגעה למרחק מהנותן למקבל, נראה כי אפילו מבחינה פיזית הנתינה משמעותה הושטת יד או חפץ לטווח המגדיל את היקף הנגיעה של הנותן ומגדיל את אפשרויותיו, כלומר: מרוויח עבורו רווח נוסף שכן רווח הוא טווח אפשרויות גדול יותר.
אך פשוט יותר להבין את הדרך שבה מהווה הנתינה פעולה יסודית בכל עסק רווחי היא ההבנה שהנתינה איננה אלא השקעה. השקעה, כידוע, קיימת בכל עסק שעושה אדם, בין אם הוא עושה זאת עם אדם אחר ובין אם הוא עושה זאת בלי קשר לבני אדם אחרים. גם פעולתו של אדם המטפס על עץ ביער כדי לקטוף לעצמו פרי היא כזו שבה משקיע האדם מאמץ – וכך הוא בכל פעם שחפץ אדם בערך כלשהו, בין אם מדובר במעשה המכוון לרווח חומרי או רוחני.
עם את מושג הרווח ניתן להבין, בהקשר זה, בשני היבטים: את האחד, ההיבט החמרי, אשר תואר עד עתה, ניתן להגדיר כהגדלת האפשרויות ברמה החמרית. השני, הרוחני, מגדיר את גדילת אפשרויותיו של האדם מכל בחינה אפשרית אחרת, המתווספת על הרווח החמרי. דבר זה כולל, בהגדרה חפשית, את כל סוגי הרווח המושגים על ידי האדם בכל פעולה שלו – חומריים ורוחניים כאחד. כתיבת ספר, למשל, מעניקה לסופר קודם כל רווח רוחני בעצם היצירה וכאשר הוא מוכר את ספרו גם רווח חומרי. בכל רמות הרווח הללו ניתן להבחין בצורך של היוצר לעשות השקעה כדי להרוויח – קודם כל בעבודת רוחו ולאחר מכן במאמץ להפיק אותה כמוצר ולהפיץ אותה בין בני אדם אחרים.
וקל וחומר כשמדובר בהקמת עסק שכל תוצריו ומוצריו הם של חומר. גם בפעולה מסוג זה יש צורך בהשקעה ואף אם זו איננה יצירה רוחנית או אמנותית, מהווה פעולת התכנון את ההשקעה הרוחנית שיש לבצע כדי שניתן יהיה להפיק רווחים.
בכל מקרה, משיג האדם את הרווח, יהיה אשר יהיה, על ידי נתינה. זו, כפי שראינו, היא צורה של השקעה חכמה, מכיוון שהיא נעשית במימד המאחד רוח וחומר. לאור העובדה שעל ההשקעה להיות חלק הכחרי בכל עסקה ניתן להוסיף ולומר שלמעשה אין עסקה הראויה לשמה בין בני אדם מבלי שהמסכימים עליה יכללו בה השקעה שמשמעה נתינת ערך כלשהו.