הרכוש: בושה או קדושה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 696
הרכוש: בושה או קדושה
הטוב והרע שבעולם נלחמים באמצעות השקפות המזויינות במושגי יסוד חשובים. שתי השקפות רעיוניות מנוגדות מבטאות את המאבק המטפיסי הנצחי הזה והמושג שמבטא, אולי יותר מכל מושג אחר, את סלע המחלוקת ביניהן, הוא מושג הרכוש.
הרבה לפני שמסכימים או לא מסכימים על משמעות המושג ועל המחלוקות הפרטיות הנוגעות לעניני רכוש, מתחולל מאבק על שאלת חשיבות המושג. במאבק הסטורי זה מנסה הרע להציג את הרכוש כמהות חסרת חשיבות. אחת התוצאות לכך תהיה מחשבתם של חלק מן הקוראים את הדברים הללו כי נושא הרכוש אינו בעל חשיבות מיוחדת. גישה זו תבוא לידי ביטוי בסברה שכשמדובר ברכוש מדובר במשהו חמרי או "טכני" ולא במשהו עקרוני.
עבור רבים מבני האדם, אף כי הם מכירים ברכוש כבתנאי קיומי, אין הוא בעל חשיבות גדולה במיוחד, כלומר: חשוב באמת. אדם שסובר כך נוצח, למעשה, על ידי השקפת הרע.
השקפת הטוב רואה את הרכוש כמושג חיים יסודי וכמהות בעלת חשיבות עליונה, אשר עומדת ביסוד החיים וכל ערעור עליה, בעקרון או בפרטים, משמעו ערעור על מהות החיים והטוב באשר הם.
מנקודת המבט של הטוב העליון רכוש אינו אומר רק תנאי לקיום אלא ביטוי לפעולה היסודית של החיים בכלל. רכוש הוא מה שנרכש – וזה הגיע לידי כך באמצעות הפעולה הראשונית והיסודית של חיי האדם: הפעולה היצרנית.
לפיכך, מלחמתו של האדם על זכויות הרכוש שלו היא, למעשה, מלחמה למען ערכי החיים הרמים ביותר. בהקשר זה, מה שחשוב להדגיש במיוחד הוא שהמלחמה על הרכוש איננה, כפי שיש הרואים אותה, מאבק על מהויות חמרית אלא מלחמה למען הרוח. מי שמעורב במלחמה זו, אף אם הוא עושה זאת, לעתים, בשדה קרב חמרי, נאבק על שמירת הישגיה של רוח האדם כנגד אויבים שמנסים להפקיע אותם מבעליהם.
מאבק זה על הרכוש הוא מאבק אנושי הסטורי, המתחולל לאורך חיי האנושות; הוא נסב על השאלה היסודית מיהו בעליו הצודקים של הקנין בכלל ושל הקנין הרוחני בפרט – ובירור זה הוא הנמצא, למעשה, בבסיסם של כל עימות או סוגיה התופשים את תשומת לבו של אדם בחלד.
לדבר שרשים יסודיים בעצם מהותה של המציאות, בקשר היסודי שבין האדם לטבע; קשר זה קובע, קודם כל, את מידת השליטה של האדם בגורלו: האם הוא כובש או נכבש, משפיע או מושפע, יצור חפשי או עבד. הקנין האנושי מבטא את היותו של האדם יצור חפשי, הקובע מה יהיה בשליטתו, החל מרמת הקיום היסודית וכלה בכיבוש הנרחב של המציאות לצרכיו הרוחניים. ברמה הראשונית תתנהל שאלת הרכוש מסביב למזון ולחלקת הקרקע שהאדם מעבד – ואחר כך היא עוברת לשאלות בדבר פעולות הרוח ויצירות רוח האדם, הנוגעות לקניניו הרוחניים: יצירותיו בתחומי העושר האנושי המדעי והאמנותי.
קניניו הרוחניים של האדם הם הקובעים את איכות חייו ובכלל זה העקרונות הפילוסופיים שיצר, אשר חלק מהם קובעים את מידת האנושיות שבקיומו וכך גם את מידת האושר האפשרית עבורו. כל אלה לוקחים חלק בתפישת הקנין ומעורבים במאבק עליו.