הקשר העושר

 

הקשר העושר

יש קשר הדוק בין עובדת העושר למצבה הכלכלי של חברה כי קשה - עד בלתי אפשרי – להיות עשיר בחברה ענייה. כאשר נמצא עשיר בחברה אין הוא – ועשרו - יכולים להתקיים בנפרד ממנה. בדרך כלל עושר ובעליו לא רק שאינם נפרדים משאר בני החברה – אלא שהם נוצרים כתוצאה של ההקשר החברתי ועל רקע של שיתוף פעולה חברתי, שהוא, בדרך כלל, המקור היסודי של עושר איש העסקים.

משמעותו המעשית של העושר היא כמעט תמיד השפעת השפע על אחרים: מבחינה לוגית, אין אפשרות סבירה להיות עשיר בחברה של עניים, שכן העושר הוא תוצאה של האפשרויות המעשיות שמקנה לעשיר את הערכים העושים אותו לעשיר.

כן, עשיר יכול לנסוע לזמן מסויים למדינת עולם שלישי, לאיזור כפרי, לאי בודד וכיו"ב אך הוא אינו יכול לשמור את עצמו עשיר בזמן שהחברה שמסביבו איננה עשירה, כי לא תהיה משמעות מעשית לעשרו. העושר משמעו רכוש ורכוש משמעו מה שניתן, באמצעותו, לפעול פעולות חיים. בחברה ענייה אין אדם – ויהיה יצרן ככל שיהיה – יכול לקבל תמורת מה שהוא מייצר את הערכים שיהפכוהו לעשיר.

אדם עשיר נמצא בדרך כלל ביחסי גומלין עם חברתו וסוחר עימה בערכים; המפעיל את עשרו באופן חברתי מייצר מעגל החלפת ערכים ורכוש בינו לבין בני אדם אחרים. המצב השגור הוא שצבירת עושר רגילה מתרחשת על ידי איש עסקים שמספק ערכים כמו מוצרים ושירותים לבני אדם אחרים – וכך הוא צובר את עשרו.

בהקשר כזה, אין עשיר יכול להיות כזה אם אין החברה שבה הוא חי יכולה להעניק לו את המותרות המעשיים תמורת הערכים שהוא מספק. בהקשר זה, מדידת העושר בחברה נתונה כפופה לאפשרויות הקיימות בחברה זו. לפיכך, חייבת להיות התאמה בין מצבה של חברה למצבם של היחידים המרכיבים אותה – בהגדרת העושר והעוני כאחת.