הכסף: עבודה, תודה ובחירה

הכסף: עבודה, תודה ובחירה

הכסף הוא ביטוי של אחוה כלל-אנושית. כשאדם עושה משהו למענך אתה חש רחשי תודה כלפיו. באופן טבעי, מבוססת החברה על כך שאנשים מסייעים זה לזה ועושים זה למען זה. עולם הכלכלה הוא עולם של שיתוף פעולה הדדי: כל הכלכלה איננה אלא מה שקורה כשאנשים פועלים, כל אחד בתחום התמחותו, למען אנשים אחרים.

בחברה אנושית, כל אדם מסייע בפעולתו לאחרים – במידה והוא מעוניין להסתייע בהם. כסף הוא הסמל להחלפת שירותים זו. כשאדם אחד נותן כסף לאדם אחר עבור מוצרים או שירותים, הוא נותן לו, למעשה, את מוצריו ושירותיו הוא, את עבודתו, אשר הוחלפו בעבודתם, תוצריהם ושירותיהם שלהם. באמצעות הכסף, אשר כל בני החברה מזהים כמפתח לערכים – כי באמצעותו הם יכולים להשיג את מה שהם חפצים בו – יכול האדם לבחור את הערכים שבהם הוא מעוניין מן השפע שמוצע לו על ידי היצרנים בני חברתו. כך מסמל הכסף עבודה, תודה ובחירה.

ומהי, בעצם, התודה? תודה הוא אחד המושגים היותר טעונים בירור בחברתנו שכן הוא כמעט ורוקן לחלוטין מתכנו האמיתי; תודה היא, באופן יסודי, הודאה: כשאתה מודה לאדם אתה מודה בכך שהוא עשה משהו עבורך ו/או שהוא בעל ערך עבורך. הודאה היא הודאה בערך וערך אומר משהו שמועיל לך. התודה וההודאה הם שני צדדיה של מטבע קבלת הערך. ההודאה היא הצד של ההכרה האובייקטיבית בעובדת קבלת הערך והתודה (הבא גם לידי ביטוי רגשי במה שאנו חשים כרגש התודה) היא התוצאה הרגשית ההגיונית וההכרחית הנובעת מהכרה זו.

כך, כשאתה נותן את כספך לחנווני, אתה מודה לו. אתה מודה לו על כך שהביא למקום אחד את כל מה שאתה צריך משדות ייצור שונים ורבים. אתה מעניק להודאתך במעשהו את תודתך המעשית בכך שאתה נותן לו בתמורה את הכסף, המסמל את תודתך, שמהווה הצהרה כפולה, הן על הכרתך בעובדת התועלת שהביא לך והן על הודאתך באמת הקשר הטוב שיש ביניכם.

יהיו כאלה שלא יראו חשיבות מיוחדת במודעות לערכים אלה, אך הם טועים – וההוכחה הפשוטה והמיידית לכך, אם חפצים אנו בה, תהיה להעמיד את מי שמשקיע מאמץ כלשהו למען טובתו של אדם אחר מבלי לספק לו כל תגובה חיובית. תחושת הריקנות הטבעית שיחוש היוצר לא תתמלא עד תומה גם אם יקבל את התשלום הכספי המלא על מעשהו – ואם, מאידך, יוסיף הצשלם על התשלום מילת עידוד תהיה הנאתו של העמל גדולה כל כך עד שלעתים יראה כי יכולות ההכרה וה"תודה" לצמצם אף את רצונו בתשלום...