בין תאוות בצע לשאיפה לרווח

| הדפסה |

פרטים: עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37; כניסות: 752

פעמים רבות, רבות הרבה מדי, קוראים לשאיפה לרווח "תאוות בצע". זוהי טעות: השאיפה לרווח מגלמת רצון נאצל, שהוא המניע היסודי של החיים, העומד ביסוד כל הטוב שבעולם. תאוות הבצע, לעומת זאת, גם במקרה הגרוע ביותר, איננה אלא טעות, תוצר של הוצאת השאיפה לרווח מההקשר המציאותי, הכולל, של הקיום וצמצומו למימד החמרי.

בזמן שהשאיפה לרווח פירושה צמיחה והגדלה של מטרות ותכליות האדם, בצורה המאפשרת גם לאחרים להרוויח, להתפתח ולגדול, רדיפת הבצע פירושה הבאת הרוח האנושית לצמצום תפישתי של חלקיות הקיום, להתמקדות לתפישה צרה, חמרנית, שעלולה לבוא לידי ביטוי גם ביישום לא מוסרי, שמשמעותו פגיעה בבני אדם ואף בבעל הרצון להשיג את אותו בצע.

בסיכומו של דבר, בזמן ש"בצע" הוא, כשמו, חלק מהשלם, את השאיפה לשלמות מייצגת השאיפה לרווח, שהיא הראויה לאדם יותר מבקשה חלקית ומצומצמת.