בין ידיעה לזכויות

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 945

בין ידיעה לזכויות

הפוליטיקה המודרנית מתבססת על תקציבים וכל פעולתה נשענת, לפיכך, על החלטותיהם של אלה המופקדים על משאבי המדינה, אשר מעבירים את כספי אוצרה מתחום אחד למשנהו, בין התחומים שבהם היא פועלת.

וכאשר ניגשים אנו לטפל בשאלה העקרונית: לפי מה מחליטים מקבלי ההחלטות מה מותר להם לעשות עם כספם של האזרחים או, במלים אחרות: מה ומי קובעים אילו כספים / משאבים יועברו ולמי? מה תהיה התשובה העקרונית, בהקשר זה?

למעשה, תהיה הברירה שתשיב על שאלה זו בין ידיעה לזכות. האם מה שיקבע מה יעשו עם כספי יהיה הידע שבידי מקבל החלטה או הזכות?

בהקשר זה, התשובה הנכונה מבחינה מוסרית היא שהנושא החשוב ביותר בתקצוב פוליטי אינו הידע אלא הזכות. ואף כי לכאורה נעדיף בעל מקצוע על חובבן לבצע מבצע, נברר לפני כן אם לבעל מקצוע זה יש זכות לפעול בהקשר זה – כלומר: האם אין בפעולתו בתחום מסויים משום הפרה של זכויותיו של מאן דהו.

מבחינה מוסרית ולכן גם מעשית, מהות פוליטית בעלת זכות יכולה לעשות הרבה יותר ממהות פוליטית בעלת ידע. כדאי שממשל יחלוש רק על מה שהוא מקבל רשות לכך מבעליו של הדבר בזכות. בין אם מדובר בכסף, בית, לבוש או אדם, אם יינתנו על ידי בעליהם ברשות למי שמפעיל אותם, יחזיקו אלה האחרונים בזכות מלאה לעשות את מה שבכוונתם. ואז, במקרה כזה, יוכל הידע שבידם להיות מיושם בדרך הטובה ביותר.

במציאות ובטבע יש בנמצא זכויות יסוד הקיימות ברשות בעלי החיים או בני האדם המחזיקים בהם בתוקף טבעם, שהוא המעניק להם את היכולת, הכוח והידע הטובים ביותר לביצוע מה שבטבעם. במימד האנושי מתקיימים דברים שמתבצעים בתוקף יכולת חדשה, מלאכותית, הנלמדת. סוג כזה של הכשרה מעניק זכות ביצוע למי שעובר אותה, אך הוא איננו מקנה לו את הזכות לנכס רכוש השייך לאדם אחר.

נכון שבטבע החי הגיוני להניח שכדאי שדבר ייעשה על ידי מי שהוא בעליו של הידע המתאים לעשיה זו, אך למעשה זוהי צורה להגדרת הזכאות לזכות. כלומר: שראוי שהמחזיק בזכות לבעלות יהיה גם בעל הידע הנדרש להפעלתה או לבעלות עליה. אך אין לבלבל ביחס זה ולהקדים את הסדר הראוי בין זכות לידע. אל לנו, למשל, להעניק לאשה מנוסה בגידול ילדים את הזכות לטפל בילדה הראשון של אשה חסרת נסיון. לאשה יש זכות על הילד שילדה גם אם אין לה כל ידיעה לגבי הטיפול בו.

בדומה לכך עלינו להיזהר מליצור מסגרת מדינית שבה לא מכבדים זכויות, כלומר שאת השלטון בה מקבלים בני אדם בעלי כוח הזרוע, בהנחה שיש בכך הוכחת יכולת פעולה פוליטית. זהו מצב שבו לא מכבדים ידע ולא זכות.

במצב שבו לא מכובד הידע ולא מכובדת הזכות, נקבל שלטון של כוח הרומס זכויות, בלי קשר למידת הידיעה שיש לו. לרוב, מניח הפועל בכוח כי יש לו זכויות, מכיוון שעצם הכוח או הידיעה כשלעצמן מעניקות לו את הזכות לפעול. הטעות בגישה זו קיימת בכך שמבחינה מטפיסית זכויות יסוד כלל אינן ניתנות להעברה – וקל וחומר שלא לביזה – וכל זכות אחרת מחייבת הסכמה של בעל הזכות להעבירה לאחר.