קדימה והחוצה

 

קדימה והחוצה

אולי המסוכנת ביותר מבין האמונות הטפלות היא זו הבאה לידי ביטוי באמירה כמו "הבה נבטל את חילוקי הדעות בינינו, כי הרי יצאנו מאותו שורש משותף של אמת נצחית וכל הסכסוכים וחילוקי-הדעות שבינינו אינם אלא אשליה". זוהי, כמובן, רק אחת מהגירסאות.

אמירה זו מוטעית ומסוכנת, אך הסכנה שבה נובעת בראש ובראשונה מכך שאלה האומרים וחושבים כך מתכוונים לכך בתמימות ונאמנות - מכיוון שביסודה מבוססת אמירה זו על אמת גדולה וחשובה; זו אמת שיצאנו מאותו שורש משותף, זו אמת שביסוד כל הטעויות וחילוקי הדעות מונחת חריגה מאמת גדולה אחת וזו אמת שהגיוני להניח שבמוקדם או במאוחר יגיעו בני האדם לידיעה מלאה שתבטל את חילוקי הדעות החמורים ביניהם ותציגם כחסרי חשיבות עקרונית.

היכן, אם כך, הטעות? הטעות שבאמירה היא ההמלצה לשוב אחורה, אל המקורות, אל השורש המשותף במציאות שבה לא ניתן לחזור אחורה.

חזרה אחורה איננה אפשרות אמיתית לאדם, לחי או לקיים מכל סוג שהוא. העולם נמצא בתנועה קדימה ורק קדימה. גם חשיפת אמיתות שהיו ידועות, ברמה מסויימת, בעבר, היא תנועה קדימה ולא אחורה. ההטפה לפניה אחורה עלולה לשתק את התנועה ולעצור את החיים. זו הסיבה ששום נסיון יישום של "חזרה לשרשים" לא יצלח אם זה שינסה אותו יחשוב שיוכל להתקדם על ידי נסיגה.

על האדם להיות מודע לכך שכל פעולת חיים, תהיה אשר תהיה, אף אם היא פעולה ארכיאולוגית ופעולת "שיבה אל המקורות", היא תמיד פעולה שכיוונה קדימה - כלפי התפתחות וגדילה - ושבדומה לכך, כל פעולה ששמה לה למטרה לבטל הבדלים בין בני אדם ולמצוא את המשותף במקום השונה והמנוגד, היא פעולה יחידאית המכוונת, במודע או שלא במודע, להתפתחותו של היחיד הפועל ולא לדיכוי עמדתו לטובת פשרה.

בדומה לכך שאין לסגת, אין להתכנס לתוך האישיות כדי לחשוף את האמת החבויה בה. גם אם מגלה האדם אמת הנמצאת באישיותו, הגילוי הוא תוצר של חקירה לצורך גדילה ובמובן זה מטרת ההתפתחות מכוונת כלפי חוץ – להשגת יותר שליטה בעולם. מנקודת המבט של התודעה, גם אם הידע החדש נעזר בתחושה אישית, הוא מכוון להגדיל את העולם האישי של היחיד בנתונים שהיו מחוץ להכרתו המודעת. במובן זה, על הכיוון הפסיכולוגי להיות ממוקד בהישג מן החוץ, ביציאה אל המציאות החיצונית.

הגישה המוצהרת בפתיחת המאמר עלולה לגרום למי שמגלה אותה לחשוב שיש לבטל את אמיתו של היחיד לטובת גרסת הרבים ולא היא: למעשה, לא רק שאסור ליחיד להזות על ביטול זהותו היחידאית כדי להשביח את הקבוצה, אלא שההיפך הוא הנכון: פעולת השבחת הקבוצה היא פועל יוצא של פעולת השבחת היחיד.

ההתאמה בין עניני היחיד והקבוצה חשובה כי המיתוס על הניגוד ביניהם אינו נכון. אם יש ניגוד כזה הוא קיים בין יחידים אלה ליחידים אחרים ולא בין יחיד לקבוצה; מטפיסית, היחיד יכול לפעול רק בעד או נגד עצמו - כשפעולה למען עצמו תתרום לחברה ופעולה נגד עצמו תהיה פעולה גם פעולה נגד הקבוצה. במקום להתמקד פנימה ואחורה, מוטב לו לאדם להתבונן החוצה ולפעול להתקדם, באמצעות עצמו, למען החיים, קדימה והחוצה.

16.6.99

נתונים נוספים