משפחתיות

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 884

 

משפחתיות

המשפחה היא סוג של עסק, של שותפות שבה, כמו בכל עסק טוב, כל אחד מהמעורבים הוא בעל רווח אישי גדול יותר משהיה לו אם היה פועל לבדו. המשפחה היא עסק טבעי בעל אופי מטפיסי: לכל אדם משפחה: הוא נולד כחלק ממנה. משפחתו של האדם היא שלשלת אשר הוא מהווה בה את חוליית ההווה. המטפיסי ניתן כערך שלא ניתן לערער עליו – אך יש לבחון אותו כדי להחליט על חוליות ההמשך.

אם מעריך היחיד שהשלשלת אינה טובה, או שאינו רואה בה שום ערך מיוחד, הוא בוחר לנתק אותה או שלא להמשיכה. בתרבויות המערב – ובמיוחד באמריקה – ניתן לראות אנשים העוזבים את משפחותיהם כחלק ממה שהם מעריכים כתהליך התבגרות; הם נוסעים למקום רחוק ומקטינים ביותר את הקשר עם הוריהם, עד כדי נתק גמור.

משמעותו של נתק כזה – אשר, לעתים קרובות, המבצעים אותו אינם מודעים לו - היא של אבדן ערך. בד"כ הדבר נובע מחוסר הערכת הערך – ביטוי של היחס הלוגי ההכרחי בין מעריך-לערך: אם אין המעריך מעריך, הערך אינו קיים, למעשה. מכיוון שהערך – במקרה זה ערך המשפחה - הוא אובייקטיבי, משמעות הדבר היא אי מימושו של הפוטנציאל הערכי.

אי מימוש זה הוא תוצר של התייחסות רעיונית וחברתית למושג המשפחה; אדם או חברה אשר לא ביססו בצורה רציונלית-מדעית את ערך המשפחה מביאים, באופן בלתי-נמנע לכך שהטובים ביותר מביניהם ימצאו עצמם במצב שבו אין הם רואים שום ערך חיובי במשפחה, ואז הם יאחזו במסקנה ההגיונית ביותר הנראית בהקשר כזה - לבטל את המחוייבות אליה.

תרבותנו היא, במובנים רבים, תרבות אנטי-משפחתית; היא איננה מאפשרת ליחיד לראות את הצדדים הרווחיים של ההשתתפות בערך המשפחה ולכן של הרווחיות וההתפתחות שהיא מגלמת. אם חש אדם צעיר אך ורק במחוייבויות המשפחתיות, אם כל מה שהוא יודע על משפחתיות מסתכם בחויית אי נוחות ותחושת חובה, הנובעת מכך שכל מה שמשודר כלפיו ממשפחתו הוא אי נעימות כפייתית, אין להתפלא על כך שמסקנתו תהיה שמדובר בערך לא חיובי שיש לנתק עימו מגע במהירות האפשרית.

בנוסף לחווייה השלילית של חיי המשפחה של היחיד, הרי בחברה שבה אין החינוך מצביע על הדברים החיוביים שיש במוסד המשפחה, נוצר בתחושת חייו של אדם צעיר איזון לקוי, המטה כל שיקול של מחוייבות למושג זה – בין אם מדובר בהתייחסות למשפחה הקיימת ובין אם מדובר בהקמת משפחה חדשה – לכף חובה.

דברים אלה הם הרי אסון; זוהי טרגדיה אמיתית, מכיוון שאם יגיע האדם המסויים למסקנה שונה לגבי הנושא, מסקנה שתחייב את הקמתה של משפחה ותאשר את חיוביותה, הוא עלול למצוא את עצמו לפני כמה עובדות שבימי צעירותו לא לקח בחשבון כלל ואלה כולן קשורות לזמן הרב שעבר: קודם כל, הוא יגלה שמצבם של בני משפחתו שמהם ניתק מגע השתנה עד כדי בעייתיות בחידוש הקשר, מה שבמיוחד יהיה נכון אם הוריו כבר אינם חיים. בנוסף לכך הוא יגלה כי בגיל מאוחר קשה ביותר כבר להקים משפחה.