הימנעות מטוב

 

הימנעות מטוב

כפי שאמר אדמונד ברק, לצורך נצחונו של הרוע די בכך שבני אדם טובים אינם פועלים.

זה גרוע שאדם אינו מסייע לטוב כשיש ביכלתו לעשות זאת כי הטוב הוא האינטרס האובייקטיבי של כל אדם. זה גרוע יותר כשאדם אינו עוזר למי שעושה טוב וטוען שאינו עושה זאת מכיוון שהדבר אינו מוצלח וזאת בזמן שעזרתו שלו היא שהיתה יכולה להביא להצלחה וקל וחומר אם זה שפעל בנה על הסכמתו לעזור. והגרוע ביותר הוא כשאדם זה, מתוך שאיפה להוכיח שאי העזרה שלו לא היתה משנה, מפריע לטוב ומסייע לרע כדי להוכיח שצדק בכך שלא סייע לו.

שיאו של התהליך הוא הזדהותי, כמתבקש: זה שיכול היה לעזור ולהיות טוב נעשה רע. הסבילות הופכת לפעילות. זה שחשב שלחיות טוב ניתן ליישום בצורה סבילה, פשוט על ידי קיום, הופך לרוע פעיל שכן הסבילות היא צורת היסוד של פעילות הרוע וזאת מכיוון שרוע, בהגדרה, הוא מה שנוגד פעולה חיובית. כדי לסייע לרוע די בסבילות, שמשמעה המעשי שקיטה על השמרים; זו מתבטאת, בסופו של דבר, בשיתוק או במוות.