פגיעתו הרעה של המוסר הלא אנוכי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 949
פגיעתו הרעה של המוסר הלא אנוכי
פגיעתו הרעה של רעיון אי האנוכיות היא בכך שהוא משתק את האדם בכל פעם שעליו לעשות פעולה. דבר זה נובע מכך שהאדם יודע שמכיוון שכל פעולה כוללת שאיפה לרווח אישי, כי זו קיימת בכל יזמה, ברור לו כי יהיה עליו להתמודד עם טיעון הרווח האישי.
עד כמה עמוקה פגיעה זו ניתן לתפוש על ידי המחשבה על כך שגם אם הצלחנו להשתחרר מטעות זו ואיננו מתביישים לפעול – ואף להודות בכך – למען רווח אישי – איננו יכולים שלא להתחשב בכך שאנו חיים בחברה שבה רעיון זה נתפש כשלילי ועלינו לקחת זאת בחשבון, מה שגורם לכך שתמיד נופרע בפעולותינו כי תמיד נחשוב על כך שאנו לא בסדר או שניתפש כלא מוסריים על ידי אחרים.
תוצאתו של הדבר היא אפולוגטיקה קבועה מצידם של בעלי יכולת כלכלית, המנסים להתנצל כל הזמן על הצורה שבה עשו את רווחיהם, גם אם עשייתם היתה כזו שהועילה רבות לבני אדם רבים. אך כפי שיודעים רבים מהם, לעולם אין די במידת תירוציהם, במיוחד בשל היות הקביעה לגבי רווחיות ופעולה למען רווחים גזר דין מוסרי שלילי מראש.
את הדוגמאות החמורות ביותר לכך ניתן לראות בישראל, באפולוגטיקה הקבועה של המתיישבים אשר, מכיוון שיש להם אינטרסים אישיים ופרטיים רבים, הם חשים – מכיוון שהסכימו עם מפתח המוסר האלטרואיסטי דרך רעיון הלאומיות – שהם אשמים כל הזמן.
בפוליטיקה הישראלית היתה זו המפד"ליות הפסיכולוגית שהטריפה את דעתם של אנשי מעלה אציליים שבנו רבות במדינה, אך משכו אליהם את האשמות עמיתיהם בשל הישגיהם ה"רווחיים". זהו יסוד השפיפות הארץ-ישראלית הנפוצה שלהם, שאם ידעו את מקורה היו דוחים אותו, כי מן הנצרות באה.