ענין אישי, רווחים וטובת הכלל

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 897

 

ענין אישי, רווחים וטובת הכלל.

אין ניגוד בין רווחים, ענין אישי וטובת הכלל. למעשה, לרוב מושגים אלה תואמים ועולים בקנה אחד.

מסחרית, יכול סוחר, בחברה מוסרית, לעשות רווחים גדולים רק אם יאפשר רווח לאנשים רבים אחרים, כי רווחיותו היא ביטוי לרווחיותם של כל מי ששילם לו עבור רווח פרטי.

את הפעולה נגד ענינים אישיים ורווחים צריך לשלול רק כאשר מדובר בענינים צרים ורווחים קטנים – ולחייב את הפעולות שנעשות למען ענין אישי רחב ורווחים גדולים.

ובכל מקרה, מכיוון שהחיוב הוא מוסרי, השלילה היא המלצתית בלבד, ומטרתה לייעל את הבחירה האישית של מבקש הרווח ולא להגבילו בכפיה; כלומר שבכל מקרה מדובר בבחירתו האישית של היחיד המעורב ואם יפסיד בשל חישוב לא נכון זה ענינו הפרטי.

לפיכך, ניתן להמליץ על דרך זו או אחרת לפני היחיד, אך הוא זה שישמור את הזכות הבלעדית לבחור, בהתאמה לעובדה המטפיסית הקובעת כך.

בכל מקרה, יש להסיט את המיקוד מרווח אישי קטן לרווח גדול ולא לאי-רווח. בהתאמה לרעיון זה יש להציג הקבלה בין הרווח הגדול לענין הרחב ולהראות שהרחבת הענין האישי לנקודת מבט רחבה – כולל כזו שרואה גם בני אדם אחרים – מתבטאת גם בהגדלת רווח.

הרחבת שאיפת הרווח מקטן לגדול היא המבססת חברות מפותחות, שכן היא מבטאת את המעבר מהתמחות מקצועית של גוף פרטי, המייצר למען עצמו בלבד - למסחר חובק עולם בתוצריו.

את הביטוי החומרי של פעולת יצירה יש לראות כהיבט משני ביחס. במלים אחרות, את שאיפת היצרן יש לראות קודם כל כשאיפה להפיץ את הערך שהוא יוצר למעגל רחב יותר של מעריכים ורק לאחר מכן כפי שהיא מתבטאת כרווח עסקי.