הנמלה האגואיסטית

הנמלה האגואיסטית

"אפשר לומר שמארכס צדק - הוא רק טעה במין-החי" - כך אומר, בסרט תעודה המדגים את התנהגותן החברתית של נמלים, מלומד בן-זמננו. הוא ממשיך ומסביר כי חברת הנמלים היא חברה סוציאליסטית-אלטרואיסטית מושלמת שבה אין אנוכיות וכל אינדבידואל פועל כחלק ממכונה משומנת היטב. כמה מתלהב המלומד מהרעיון של חברה אלטרואיסטית הפועלת ביעילות מלאה וכמה חבל לו שלא ניתן לתכנת את המוח האנושי כך שיתאים למבנה החברתי הנאצל של חברה שבה אין יחיד אגואיסטי!

אך טעה מארכס וטועה גם המלומד: האלטרואיזם אינו מעשי לא רק מבחינה אנושית אלא מטפיסית, כלומר: בכל חברה שהיא, וזה כולל גם את חברת נמלים. זה נכון שחברת הנמלים מדגימה יעילות גבוהה של חלוקת עבודה - אך לא יותר מזו שיש למטבוליזם של גוף האדם או ליעילות פעולת מחזוריו של הטבע. מערכות מחזוריות שבהן אין חופש בחירה והתפתחות כדוגמת המערכת האנושית תהיינה, בהכרח, פשוטות יותר ממערכות אנושיות מתוקף היותן קרובות יותר לחומר, אך השימוש במושג "יעילות", בהקשר כזה, אינו אלא השאלה מדמה וכמוהו המושג "אלטרואיזם", כי חברת הנמלים איננה אלטרואיסטית.

בממלכת החי רק האדם לבדו יכול להיות אגואיסט או אלטרואיסט, בשל היות בני האדם מהויות יחידות בעלות אוטונומיה. מי שלא יכול להיות אלטרואיסט אינו יכול להיות אגואיסט ולהיפך. אך לא רק שהנמלה אינה בוחרת את תכליתה - היא איננה קרובה לאלטרואיזם גם בפעולותיה במסגרת חברת הנמלים. טועים מארכס - והחוקרים העכשויים - במחשבה שלהיות חבר בחברה יצרנית הוא אלטרואיזם, או שפעולה שמשרתת את החברה אינה אגואיסטית. אם רואה היחיד את תועלתו בפעולה למען החברה, פעולתו היא אגואיסטית ביסודה ולא אלטרואיסטית. בנוסף לכך, האלטרואיזם הוא שיצר את הרעיון המטעה שפעולה אגואיסטית מנותקת מתועלת חברתית או נוגדת אותה; למעשה, אין ניגוד בין טובתו של היחיד לבין טובת החברה. מכיוון שהאלטרואיזם, בהיותו לא מעשי, אינו יכול לשרת את היחיד, הוא גם אינו יכול לסייע להיבט החברתי. יתרה מכך: מושג החברה מציין את היחידים הכלולים בה ולכן זהו הכרח לוגי שענינה של החברה הוא, למעשה, ענינם האגואיסטי של היחידים המרכיבים אותה.

כך, פעולה אגואיסטית לא רק שאיננה עומדת בסתירה לענין החברתי אלא מתאימה לו ומשתלבת עמו: משתלם להשתלב; החברה, עבור היחיד, היא מקור הגברה של אפשרויות היישום של מאוייו והגשמת רצונותיו. הסוחר תמיד יעדיף למכור את פרי עבודתו בחברה אנושית יעילה בת-מליוני חברים מאשר על אי בודד. זהו הקשר המעשי בין הערך האגואיסטי לערך החברתי; ליחיד משתלם להשתלב בחברה גדולה, מורכבת, רבגונית ויעילה. ככל שגדול הריבוי בחברה - כך גדול בה הכוח להעניק ערכים ורווחים ליחיד החי בה.

שיתוף פעולה הוא אינטרס אגואיסטי מובהק של היחידים המרכיבים את החברה והוא העומד ביסוד הקפיטליזם; חברות תעשייתיות מהוות, עפ"י כל קנה-מידה אנתרופולוגי, ארגונים של שיתוף פעולה אנושי. יעילותן של חברות מסוג זה גדולה לפחות כזו של חברת נמלים, והן אינן אלטרואיסטיות

כמו במקרה של היחיד האנושי, הנמלה היחידה יכולה להשיג יותר לעצמה אם תפעל מתוך שיתוף פעולה עם חברותיה. במונחים של בני אדם, משתלם לנמלה לפעול כמו אגואיסטית. דוקא עובדת היות הנמלה בעלת יכולת להתקיים גם מחוץ לחברה, מעידה על כך שהשתלבותה ב"מכונת" החברה היא הדבר הטוב ביותר עבורה. אין בעולם הטבע בעל חיים לא אנושי אחד שאינו מתקרב למקום שבו יש לו מזון, או שאינו מתרחק ממקום שבו מזומנת לו סכנה. אין בנמצא בעל-חיים שמקריב את עצמו ואין בנמצא הוכחה מדעית לקיומו של בעל-חיים שמעוניין בהשמדתו העצמית. השתלבותה של הנמלה בחברה היא, עבורה, מקור של שמחה ורווח. אין ספק שבמונחים של נמלה, הנמלה המאושרת תהיה זו אשר תפעל ביחד עם אחיותיה - ופעולה כזו תהיה פעולה למען עניניה שלה, פעולה שבמונחים אתיים אנושיים אנו קוראים לה פעולה אגואיסטית. לאמירה הנודעת "לך אל הנמלה, עצל" צריכים אנו להוסיף "לך אל הנמלה, אלטרואיסט, כדי ללמוד שזה לא אנטי חברתי להיות אגואיסט"