בסיס האנוכיות

 

בסיס האנוכיות

על כל מערכת יחסי אנוש להיות מבוססת על אנוכיות, אם השאיפה היא להגיע ליציבות המכסימלית שלה. כפי שמרכז הכובד של כל מהות נמצא בתוכה ולא מחוצה לה, כך הוא הדבר עם האדם. ככל בעל חיים אחר הוא נוהג עצמו בעצמו, ועל יסוד טבעו שלו. מושג אחרון זה, לגבי כל יחיד אנושי, אומר: הבנתו העצמית את המציאות, צרכיו, שאיפותיו, מטרותיו, וכל שאר מרכיבי ההקשר הקיומי שלו.

יש התאמה בין מהויות חמריות למהויות חיות. זו באה לידי ביטוי בקשר שבין איזון לבריאות. איזון הוא מצבו הנינוח של חפץ, בריאות היא מצבו הנינוח של בעל חיים.

חפץ שאיננו בתנועה נמצא במצב שבו הוא מהווה מפגש של כל הכוחות הלוחצים עליו מבחוץ. לחפץ אין שום התנגדות עצמית לתנועות חיצוניות. זוהי נוסחת מציאות שיש לה היבט נוסף: מהות שכוחות גדולים לוחצים עליה מבחוץ תתייצב במפגש איזון הכוחות בחוסר תנועה. לגבי בעל-חיים, משמעות הדבר אחת: מוות.

בעל חיים נמצא בתנועה. בעל חיים הוא בטבעו מהות נעה ויתרה מזו: מהות שמקור תנועתה בא מתוכה. אם מניחים אדם בתווך כוחות הגדולים מן הכוח הפנימי שלו יבוטל כוחו הפנימי והוא יתייצב באיזון חסר תנועה, אשר משמעותו תהיה אבדן האישיות היחידאית, האינדבידואלית.

כמו כן, מכיוון שהאדם הוא מהות נעה מטבעה, יציבותו לא תימדד בצורה הסטטית שלו, אלא ביחסים שבין ההכוונה הפנימית של רצונו לתנועה החיצונית.

המנסים להפעיל אדם מחוצה לו יזכו במקרה הטוב בתנועת בעל חיים ובמקרה הרע במוות אך הם לא יזכו לאותה תנועה בעלת עצמה הנובעת מן האישיות, הם לא יזכו לתנועת האדם. תהיה להם רק תנועת החומר - וזהו ההבדל שבין תנועת העבד לתנועת בן החורין.

בכל מערכת יחסים של בני אנוש - שותפויות, ידידויות, אהבות, חברות בנייה, חברות תעשייתיות, משפחות, יחסי הורים ילדים תבוא התוצאה הטובה ביותר מפעולות שנובעות מרצון חפשי ושאיפות אישית מתנועה עצמית על יסוד בחירה אישית. אלה יביאו בעקבותיהם את התוצאות של סיפוק, הנאה, שמחה, אחריות, שמירת ערכים - כולן אישיות ויחידאיות ונובעות מן היחיד באופן מובהק. ככאלה הן תבאנה המשכיות שמבוססת על הערכים והאחריות שנרכשו על ידי כל יחיד ועל שאיפתו לשמור עליהם ולהגדילם ולהגן עליהם.

רק תוצאות גרועות יתקבלו מהבאת אנשים לפעולה בלתי אנוכית על ידי הפעלת לחצים חיצוניים.