אנוכיות, מוסר ואושר

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 749

אנוכיות, מוסר ואושר

הדגשתה של אין ראנד את היות האנוכיות המגמה המובילה של המוסר היאה לאדם מהווה גם צורה של פתרון חשוב לרבות מן הסוגיות העולות בהקשר של סיפוק היחיד מפעולותיו. מה שחשוב מכל הוא ניכוסה של אפשרות השגת האושר על ידי כוחה היחידי של רוח האדם.

את האושר ניתן לראות כפועל יוצא תחושתי-רגשי של התאמה בין רוח האדם לפעולותיו. לפיכך, כשהסיפוק האנושי היחידאי מתבסס על היחס בין פעולותיו של האדם לבין מגמותיו הרוחניות (מחשבותיו, רעיונותיו, ערכיו, הגיגיו ותקוותיו), הוא יכול להשיג את סיפוקו רק מעצם העובדה שיחס זה הוא תואם, מבלי להיזדקק לדבר נוסף.

משמעותו המעשית של הדבר היא עצומה: היא משייכת את סיפוקיו הגדולים של האדם – ובראשם זה הקרוי אושר - למתחולל בתוכו, מבלי לתלות אותם בעובדות חיצוניות. מה שהדבר אומר הוא שאושרו של האדם יכול להיות מושג על ידו בלי קשר להצלחת פעולותיו במציאות העובדתית שמעבר לרוחו. דבר זה מסביר את המצב שבו יש בני אדם מאושרים גם אם אין הם מצליחים בפעולותיהם בעולם, וגם מעניק את המפתח להבנת המצב שבו אין די בסיפוקם החומרי של בני האדם כדי שיהיו מאושרים.

מה שמשלים את הנוסחה הייחודית הזו, הקושרת בין אנוכיות לאושר היא המוסריות, ובמיוחד ההכרה במוסריות האנוכיות. מידת ההכרה בכך קובעת את איכות הסיפוק שחש האדם ולמעשה מהווה לה תנאי, כי אם אין האדם משוכנע במוסריותם של מעשיו יפגע הדבר באושרו.

מאידך, אם אדם הוא אנוכי באופן מודע ויש בו הכרה במוסריותה של אנוכיותו, מחזיק הוא בעוצמה המיוחדת למי שיכול לפעול על יסוד רוחו מבלי להשליך את יהבו על הצלחות חיצוניות. זהו היסוד שעליו ניתן להסביר את היוזמות הגדולות של אנשי הרוח הגדולים – הממציאים, ההוגים והאמנים; בני אדם אלה יוצרים כשהם מתבססים על כך שסיפוקם ואשרם אינם תלויים במידה שבה מקבלים אותם בני חברתם או אם יוזמותיהם מצליחות מבחינה כלכלית.

בהקשר זה, הבטחת האושר על ידי האנוכיות מסבירה מדוע מי שבוטח בצדקתו יחוש סיפוק גדול יותר מפעולה לפי אמונתו מאשר בפעולה לפי רעיונות זרים, על אף שאלה יכולים לבוא לידי ביטוי בהצלחה גדולה יותר במימד העובדתי של המציאות. כשהאדם האנוכי המוסרי מסתמך על החזון שבו הוא מאמין גם אם הוא רחוק מלהיות בטוח שהדברים שהוא מתכנן יצליחו בפועל, אין הוא עושה זאת כעיוור אלא על יסוד הבטחון המציאותי שגם אם יפסיד מכך חומרית הוא ירוויח רוחנית: הוא יהיה מאושר.