אנוכיות וחברתיות

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 749

אנוכיות וחברתיות

אחת הדרכים שבהן דיכאה הגישה הסוציאליסטית את היצרנות האנושית היא בגרמה לכך שבכל נטיה לעסקים יראה האדם טעם לפגם, כאילו כל מה שהוא רוצה לעשות זה לעשות כסף – מה שמייצר לחץ מוסרי וחברתי גם יחד על היצרן.

מעניין, בהקשר זה, לשים לב לכך שמדובר בגישה פוליטית כדוגמת המטפיסיקה החברתית אשר מנתבת את רעיון הרווח לרמה החברתית בלבד, כלומר: המסחרית, ולא נותנת את הדעת על הרווח העיקרי, האנוכי, שיש ליצרן מטבע הייצור עצמו, בשל עובדת היצירה כשלעצמה.

בספרה "כמעיין המתגבר" מדגימה המחברת, אין ראנד, ערך זה במקרה של הוארד רוארק וענין פרוייקט קורטלנד. מדובר בפרוייקט שמשמעותו הפוליטית היא תרומה לחברה, ורוארק – הדוגמה המובהקת לאנוכיות – הוא היחידי מבין האדריכלים שמצליח לפתור את הבעיות הטכניות שעולות בו. אך אין התרומה לבני אדם מה שמניע את רוארק לקחת בו חלק, אלא מימוש יכולתו היצרנית היחידאית, תוך התגברות על אתגריו של המבצע.

דבר זה בא לידי ביטוי בכך שרוארק אינו מעוניין בשום שכר חמרי עבור עבודתו וכל מה שהוא מבקש עבור עצמו הוא שיצירתו תהיה שלמה וללא פגע – ערך שעבור היוצר אין גדול ממנו. מנקודת מבט של מתנגדי שיטת ראנד עובדת אי רצונו של היוצר היחידאי סותרת את האנוכיות שבה הם רואים ביטוי לתאוות מסוג תאוות הבצע. אך דווקא בהקשר זה מדגישה ראנד כי המניע האמיתי של יוצר אנוכי ממוקד בסיפוק שיש לו ממה שהוא עושה ולא במה שיחכולה החברה להעניק לו.