אהבה ואנוכיות

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 742

 

אהבה ואנוכיות

אהבת הקרוב על פני הרחוק היא ביטוי מעשי של נוסחת האנוכיות. כבר אמרה אין ראנד "כדי לומר אני אוהב אותך" יש צורך לדעת לומר קודם כל "אני". ה"אני" – מושאה של ההשקפה האנוכית, הוא נקודת הייחוס של כל רגש כלפי מהות.

מנקודת מבט זו האהבה לא רק אפשרית לאנוכיות אלא הכרחית לה, כי היא מבטאת את האישיות היחידאית. האדם בא לידי ביטוי במכלול רגשותיו כלפי גורמים שונים, שהם חלקים מהמציאות שבה הוא חי. ה"אני" מהווה נקודת מוצא לכל האהבות שבאמצעותן באה אישיותו לידי ביטוי במציאות.

כך, כל מה שאדם חש קרבה אליו מבטא את מהותו, כי האדם מוגדר באמצעות מה שקרוב אליו. בהתאמה לכך ה"איזם" ב"אגואיזם" אומר מגמה, כלומר: התכווננות, קריאת כיוון המגדירה הימצאות על ציר או סולם אשר מתחיל או נגמר בנקודה הראשית שהיא האדם כיחידה, מה שמבוטא במושג "אנוכי".

אף כי עבור אדם אנוכי קיימת אישיותו כערך עליון, אין הדבר אומר המעטת ערכם או ביטולם של ערכים אחרים. הערך העליון איננו יחידי ואינו ניתן לניתוק מערכים אחרים. הנסיונות לראות זאת כך הם מוטעים ובמקרה הטוב הם השלכות תמימות של רעיון ההפרדה אשר נושאו אינו מסוגל (בשל המגבלה הלוגית של הנחת היסוד) לתפוש את המציאות כראוי, כלומר כיחידה מרובת היבטים. על כן האדם הממוצע רואה באנוכיות מגמה המשליכה ממנה והלאה של מה שאיננו "אני", והמבטלת ויוצאת כנגדו.

תפישה מפוצלת, המקבילה לתפישה אלילית, היא גם היסוד לראיית האנוכיות כתפיסה שאיננה כוללנית, כתפישה המציבה חלק מן השלם כדבר שיש לקבל כערך במנותק משאר ערכי האדם.

לאנוכיות בהקשר של תפישת עולם מלא ומציאות אחת משמעות נוסחתית, כלומר: שלד רעיוני אשר מוסר לנו את סדר הערכים והשתלשלותם מערך היסוד שהוא המעריך עצמו. ממילא, ניתן להבין מכך כי ללא המעריך לא יתכנו ערכים ועל כן היותם של כל שאר הערכים תלויים בקיומם במעריך היא ענין לוגי יסודי שלא ניתן לעקוף אותו.

זהו היסוד ההגיוני לאנוכיות בכל תחום. על כן לא ניתן לנתק בין אנוכיות למוסר יותר משניתן להרוג את האדם ולהשאירו בחיים באותו זמן, שזהו מה שנעשה בפעולה שמנסה להפריד בין המעריך לערכים.

מעניין, בהקשר זה, לראות בהתנגדות לאנוכיות יציאה כנגד זכותו של בעל הערכים אשר יצר את הערכים, לא במובן של הבאתם לידי קיום פיסיקלי, כעובדות במציאות החומרית, אלא הבאתם לידי קיום כערכים בפעולת ההערכה שלו.

ערך הוא משהו קיים שמישהו מעריך. ללא מעריך אין משמעות לערך. לכן, לא ניתן לדבר על ערכים ללא התייחסות למעריכים. באותו מובן לא ניתן לדבר על רגש כמו אהבה ללא התייחסות לכך שהוא מבוסס על הערכה – וללא התייחסות לאישיות המעריך.

נתונים נוספים