אסתטיקה, מטפיסיקה ואפיסטמולוגיה

אסתטיקה, מטפיסיקה ואפיסטמולוגיה

בין שאר יסודותיה ומאפייניה, האסתטיקה היא אפיסטמולוגית בטבעה; האמנות כמעבירת מידע איננה בגדר אפשרות אלא הכרחיות, כלומר עובדה מטפיסית: ידע אנושי מועבר באמצעות אמנות; האמנות מבצעת את כלל הקשרים בין גורמים במציאות בתודעת האדם - כולל אלה שהמאפיין היסודי שלהם הוא אינטלקטואלי (הווה אומר מושגי) באופן בלעדי.

בין האמנויות ניתן להבחין בכאלה שהם בעלות מאפיינים אפיסטמולוגיים-אינטלקטואליים מובהקים, כמו סיפורת, דרמה, או שירה אך גם יצירות האמנות של תחומים כמו ציור, פיסול או מוסיקה נושאות שמות וכותרות ומתבססות פעמים רבות על נושאים, דמויות וסיפורים שמגיעים ממחוזות של מחשבה ורעיונות.

אך אל לנו לטעות וליפול במלכודת המחשבה שידע והעברתו חייבים לערב מושגיות ולפיכך להתבטא במלים. בדיוק כפי שכל העברת מידע הקיימת במציאות נעשית בצורות רבות שאינן מילוליות, ולמעשה באמצעות כל המחוות האפשריות בעולם הטבע, עוקבת האמנות גם היא אחר כל המתרחש בעולם החי מבחינה אפיסטמולוגית, שכן לא קיים דבר במציאות שאיננו יכול לשמש מבחינה עקרונית כלי להעברת מידע.

הקשר ההכרחי בין אסתטיקה לאפיסטמולוגיה שהוא מטפיסי במהותו אומר שלכל ישות יש מסר וכל פעולה אומרת משהו. למעשה, מציב דבר זה את האמן במעמד של יצרן ידע ומעביר מסרים – ואת חווה האמנות באשר הוא במעמד של תלמיד וקולט מסרים. בדיוק מכיוון שכל הפעולות ההדדיות הקיימות בעולם הן גם פעולות שיש בהן משום שידור וקליטה של ידע, עומדות בתנאי זה גם כל פעולות האמנות.