מקור המעיין
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 746
מקור המעיין
אם אדם בעל כושר יצירה מתבונן בתהליכי היצירה הרוחניים שלו הוא מבחין, מן הסתם, בעובדה שהוא אינו שולט באופן מלא בכל פרטי התהליך שבאמצעותו מגיעים אל מודעותו רעיונות היצירה. אם ניקח, למשל, מחבר מוסיקה, נוכל להניח שכאשר הוא בודק את הדרך שבה הוא מגיע ליצור את מרכיביה של יצירה גדולה, קיים – בשלב חיבור הנעימה – מצב שבו הוא "מקבל" אותה (כביכול) ממקור שאין הוא מודע לו באופן מלא, שהיא נוצרת בתודעתו כאילו היא מופיעה בה "יש מאין".
בני אדם כמו מוצארט או באך, שהעידו בחייהם על קיומו של שפע יצירה גדול ברשותם, יודעים ליצור את התנאים שבהם תתבצע בתודעתם הופעת מנגינות, כאלה שיוכלו לראותם כ"מעוררי השראה", כלומר כאלה שבהם יתממש השפע היצירתי שקיים אצלהם מן הכוח אל הפועל, אך אין הם יכולים ליצור אותן באופן ישיר, על יסוד החלטה.
בתרבות האנושית נהוג להשתמש, לצורך תיאור המהות-כביכול שמביאה את הרעיון האמנותי מהאין ליש בשם "השראה". משמעותה של השראה בכלל ובהקשר זה בפרט היא סוג של השפעה חיצונית (בעברית מהשורש המשותף למלה "שפע") שהאמן חווה במצב של יצירה, אשר מאפשר לו להפיק רעיונות טובים אשר יכולים להתאחד או להתחבר לכדי יצירה שלמה אחת, המאוחדת ממספר חלקים, והיא שמעניקה לאמן המבצע את התואר "מחבר".
אין, למעשה, יסוד זולת הדמיון, המאפשר לנו לראות את זרם הרעיונות האמנותיים כזרם של ממש, כלומר כרצף שיש לו התחלה, אמצע וסוף. לפיכך אין גם יסוד למושג "מקור" בהקשר זה, כי אין בנמצא מקום שממנו מגיע השפע או מתחיל. לצורך בירורנו, החשוב הוא חוויית מודעותו של האמן שנקודת התחלתו של שפע זה אינה ניתנת ללשיטה או להפעלה ישירה באמצעות הרצון ליצור.
על רקע ידע זה נראה כי מה שעושה אמן כדי להגיע למצב שבו יהפוך לגוף שבאמצעותו ייגע שפע זה במציאות צריך הוא להפוך את עצמו ל"כלי" לשירותו – והדבר הקרוב ביותר למה שיכול לסייע לו בתהליך זה הוא זיהוי התנאים שנדרשים לצורך הווייה במצב של השראה. נראה שמעבר לבריאות גופנית תקינה, יש ליוצר צורך בסיפוק ערכים הנוגעים לתביעות טכניות לוגיסטיות: טכניקת כתיבה עבור מחבר מוסיקלי, צבעים עבור צייר וכיו"ב.