אמנות בשירות הפוליטיקה

 

אמנות בשירות הפוליטיקה

גילוי הדרכים שבהם פועלת האמנות על נפש האדם יאפשר לזהות את הדרך שבה הצליחו כוחות פוליטיים לגייס לטובת מגמותיהם בני אדם עלי אדמות. לא מדובר רק בדיקטטורות המבצעות מצעדים ומצגות מגמתיות לצורך גיוס חברתי אלא במכלול דרכי ההשפעה הרוחניות-רעיוניות שקיימות במציאות האנושית, אשר באמצעותן מופעל היצור האנושי עלי אדמות כדי לפעול בדרך זו או אחרת.

מבחינה זו, ביאור, ניתוח וידיעת מרכיביה של האמנות הרעה – ביחד עם למידת הדרכים שבהם מחמיצים בני האדם בימינו (כמו לאורך ההסטוריה) את ההתעשרות האמנותית הזמינה שהונחלה להם בכוח על ידי האמנים הטובים של האנושות, יחשוף את הדרכים שבאמצעותם נבלמה האנושות מלפתח את הכוחות הגנוזים שלה לכדי מעשה.

על אדם לדעת לראות את ההזדהות המהירה והבלתי אמצעית שבה הוא מגיב כלפי יצירה אמנותית – וסרט קולנוע הוא דוגמה מצוינת לכך – כתוצאה של טכנולוגיה מתקדמת שככזו יש בה, לטוב או לרע, אפשרויות גדולות לנצל את כוחות האנושות למטרות גדולות ולהוביל אותם בכיוונים שאותם יש ביכולת האמנים להגדיר.

כפי שהגדירה זאת אין ראנד, אמנות היא יצירה מחדש של המציאות. משמעותו של דבר זה, בין היתר, היא שכל צורה של יצירה אמנותית מהווה דיווח, הצהרה או חוות דעת מסויימים על המציאות. מדובר כמובן בנקודת מבטו של היוצר, אך אין היא תמיד נהירה לו. בגלל עובדה זו נמצא גם האמן היוצר מעביר לעתים באמנותו שלו ערכים שאין לו ידע ברור לגביהם כי הם קיימים ביצירתו בצורה בלתי מילולית – ולא רק כאשר האמנות שלו היא לא מילולית. בשל מורכבותה של האמנות יכול אדם האומר על בימת התיאטרון תמליל מסויים לבטא בדרך אמירתו מסר הפוך לתוכן הרשמי של המלים שאותן הוא מבטא, אם הוא משתמש, למשל, ביסודות כמו הומור. זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לעובדה שבשל היות האמנות חודרת לכל היבטי העולם האנושי מחזיקה היא בכלי השפעה שלעתים קרובות אין אפילו המבקרים המתוחכמים יכולים לבטא באופן מפורש את הערכים שמבוטאים ביצירות האמנות שהם פוגשים.