פני הבחירה האמנותית

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 725

פני הבחירה האמנותית

מעבר להיותה של האמנות הטובה בגדר המחשת ערך הבחירה הקיים בעולם האדם מבחינת תכני היצירה (במיוחד כשמדובר באמנות רומנטית), יש במציאות האמנות בכלל גם כעובדה אוניברסלית מידה רבה של ביטויי בחירה; דבר זה מתבטא בכך ששאלות ערכיות הנוגעות לבחירה ומחשבות כאלה הן, למעשה, ביטויים של רעיון הבחירה וחיזוקים של רעיון זה הן ביצירת האמנות עצמה והן בדרך ההתבוננות של הצופה.

בכל מקרה של יצירה טובה מסוג זה, האמן שיצר את הדרמה ידע במדויק אילו מחשבות ורגשות יהיו תוצאת בבתבוננות ביצירתו ברוח הצופה. במובן מסוים, חפץ האמן לעורר את תודעת בני האדם הנחשפים לעבודתו לחשוב אודות הערכים המוסריים הכלולים בה. האמנים המעורבים ביצירות רומנטיות מגרים את החשיבה שלנו בנושא הבחירות האנושיות, באמצעות העובדה שהם מציגים בפנינו תוצאות או השלכות אפשריות של בחירות מסוימות – ואנו, על פי ערכינו שלנו, קובעים אם אנו מעוניינים בהם יותר או פחות – או באם מה שמתרחש ביצירה מדבר אלינו.

אם, למשל, אנחנו חווים חוויית הזדהות עם גיבור שהשלכות פעולתיות מסוימות - בחירות שלו - גרמו לו לנזק או הביאו לו רווח, הרי בחוויה המזדהה עם הפעולות המסוימות שלו אנחנו למעשה חווים את הבחירה שלו כאשר היא משתלבת עם זו שלנו ואנחנו חווים, במובן הזה, את ההיבט הבחירתי של הדברים כאשר אין כמו המציאות להמחיש אותו. מבחינה זו יוצרת ההזדהות עם המציאות המוצגת באמנות איחוד חווייתי עם הערכים המוסריים שנבחרו ביצירה.

עקרון נוסף שחשוב להעלות כאן הוא שככל שהאמנות מפורטת יותר, מסוימת יותר, כך, מצד אחד, גדלות אפשרויות הבחירה בין היסודות, אבל מצד שני, גם ההובלה שלנו על ידי האמן גדולה יותר. מכיוון שהאמן מוביל אותנו בקו מסוים מאוד, חשוב לחווה האמנות, לצופה האמנות, לפתח ערוץ נוסף של התמקדות לצורך המחשת הבחירה. כלומר, שבד בבד עם ההתקדמות שלו בנתיב שאותו מוביל האמן היוצר, הוא, חווה האמנות, צריך לפתוח ערוץ נוסף שיוצר תצפית ביקורתית על הנתיב המסוים הזה. זו תהיה בו בזמן המחשת החוויה של ברירת אפשרויות נוספות וע"י כך חיזוק הבחירה הקיימת ביצירה.

למשל, אם אני מתעמק בתחומי ההרמוניה ואני מקשיב ליצירה מוסיקלית ותוך כדי זה שאני נהנה מהיצירה עצמה אני גם מתפעל מהיכולת ההרמונית של האמן, מהקביעה המדויקת שלו ומהבחירות שהוא עשה, אני עושה את זה תוך כדי לקיחה בחשבון של שדה האפשרויות שאפשר היה לבחור מתוכן, עם ביקורת על בחירות יותר טובות או פחות טובות שעשה האמן – או, במקרה וזה ראוי, עם ציון לשבח של בחירה טובה של האמן, מה שמשביח את החוויה האמנותית. כך מתווספת הנאתי מההיבטים האומנותיים של ביצוע היצירה להיבטי התוכן שלה.

כך למעשה מתחזקת הנאתי על ידי הגברת מודעותי לאפשרויות שעמדו בפני האמן ועל ידי כך גודלת ומתגברת הערכתי לבחירות הנכונות של האמן על בסיס ידיעתי מודע יותר או פחות. ב"ידיעתי באופן מודע" כוונתי לכך שבפעולת המיקוד של האמן באמצעות עבודתו, הוא מעצב את התייחסותי התודעתית, כלומר קובע את מידת השכלתנות שבה אני פוגש ביצירתו ובאם היא אינטואיטיבית יותר או פחות, מושגית יותר או פחות, וכך הלאה.

בהתאמה לרעיון האובייקטיביות של הצופה, יוצרת בחירה בהתמקדות על דברים אלה הנאה מיוחדת, שהדבר המיחד אותה הוא חלק ממערכת הנאות שלא תתקיים אצל אדם שלא מבצע את יצירת הקו הנוסף של התצפית או את רכישת הידע הנוסף ופשוט מקבל את היצירה כפי שהיא, כמהות שאין לערער עליה.

יכולת זו של סלילת נתיב נוסף, מוסף, ופרטי של הנאה על גבי מסלול ההנאה שנוצר על ידי האמן היא דוגמא להשלכה מוסרית ישירה של בחירתנו כחווי אמנות בפעולה שאיננה תוצאה ישירה של החוויה האמנותית אלא מכוונת להעשרתה. זוהי פעולת ההשקעה בחוויה האמנותית, שכאשר אנחנו מבצעים אותה היא נותנת לנו יותר הנאה וכאשר אנחנו מתעלמים ממנה היא לא תתן לנו את אותה הנאה.

דומה הדבר להנאתו מיצירה מוסיקלית של מאזין בעל השכלה מקצועית בתחום המוסיקה; דבר זה מאפשר לו לקרוא את דפי המכלול של התווים וההנחיות שאותם כתב המחבר תוך כדי האזנה ליצירה מוסיקלית ובכך להעשיר את חווייתו ממנה. סוג זה של העשרה, החשוף לבחירתו של חווה האמנות, קיים גם במקרה של אדם המאזין לאופרה, הבוחר להבין גם את התמליל שמושר על ידי השחקנים-זמרים וגם את העלילה. הרווח המוסף שחווה אדם במקרה זה איננו מלאכותי אלא טבעי לחלוטין, שכן זה מאפשר לו להעריך לא רק את יופיה של המוסיקה באופן מנותק ועצמאי כמוסיקה גרידא , אלא את התאמתה של המוסיקה לתכנים שאותם היא אמורה להביע.