משימת האמנות

 

משימת האמנות

משימתו המטפיסית של האמן היא אובייקטיביות: על האמן להיות אובייקטיבי – זוהי מטלתו המוסרית, הנובעת מכך שהאמנות במיטבה מסוגלת לזהות את הטוב שבמציאות בוודאות שמעניקה לה היכולת האמנותית של האדם היוצר, שהיא הביטוי הנעלה של רוחניותו.

מבחינה זו האמן הטוב הוא איש מדע המגן על הקידמה הידיעתית של האנושות, שבה הוא פועל כחלוץ בשדה הקרב. לכן, הרעיון שמעשה האמנות הוא בעיקרו שפיכת לב רגשנית והוצאה כלפי חוץ של תכנים סובייקטיביים הוא בוגדני והרסני; הוא בוגד בחווה האמנות והורס את תפישת המציאות של ההמון האנושי, הבוטח באמן, כמו במנהיג, שיוביל אותו דרך צוקי המוות, החידלון, הכיעור והרוע אל ארץ הטוב.

ארץ הטוב האמנותי היא המקום שבו שמורים לכל אדם יופי, צדק וחיים. על חומותיה של ארץ מבוצרת זו שומרים האמנים הטובים מפני מגע ידו המזהם של האמן הרע. האמנות הרעה אחראית לתפישת העולם כרע שכן היא מציירת עולם רע – משל היה אדם בריא מקבל את תיאורו האישי של אדם חולה את עולמו האישי כתיאור מדעי של העולם כולו – והשפעתה מזיקה לבני האדם כמרפא המתיימר לבצע מלאכתו באמצעות מחלה.

שונה לחלוטין היא פעולתו של האמן המודע לתפקידה המרכזי של האמנות בהנעת האדם למחוזות שבהם יכול החולה לנשום אוויר פסגות ולהרים את עצמו לדרגה הראויה ליצור האנושי. מבחינה זו קיים בטבעו של האדם הרצון לגעת ביופי, ודרך חווייה אמנותית של הנאה אובייקטיבית מן היופי נוגע הוא בטוב בשני היבטיו: בזה שעימו הוא נפגש באמצעות יצירות האמנות הטובה ובזה הקיים בעולם. שני אלה – המלאכותי והטבעי – מאוחדים בהנחייתם אותו להיטיב.

נתונים נוספים